עלילה רבת תהפוכות ודרמה המשלבת גם טקסט שנון ולעיתים גם מחויך.
שבעה חודשים לאחר שהמשטרה גילתה את אוזלת ידה, מילדרד מחליטה לקחת את החוק לידיה. בתה נחטפה, נאנסה ונרצחה ושום דבר לא נעשה כדי למצוא את הפושע.
היא משלמת במיטב כספה עבור פרסום של שלושה שלטי ענק בכביש צדדי של אבינג , שלטים שצבעם אדום והכיתוב שחור:
איך יתכן ציף וולבי?
ועדיין לא נעצרו?
נאנסה תוך כדי רצח
מכיוון שמדובר בעיירה קטנה שבה כולם מכירים את כולם ויודעים הכל – הדבר מתגלה מיד והמשטרה נכנסת לפעולה מוגברת.
צ'יף וולבי הוא זה שמנהל את תחנת המשטרה המקומית וכלפיו האצבע המאשימה של מילדרד.
הסרט מצליח להציג את המשטרה על פניה המגוונות: שוטר אחראי, שוטר מוסרי, שוטר בטלן, שוטר שיכור וכד. מכיוון שמדובר בפרשה נוגעת ללב גם שוטר יכול לעבור לצדו השני של המתרס.
זאת דרמה אישית של יותר מדמות אחת, דרמה משפחתית יותר מאשר של משפחה אחת- המורכבות הזאת הופכת את הסרט למרתק, ואין בו רגע דל.
זהו סרט על נקמה, על כאב, אובדן, על הצורך בצדק ובאמת שלא תמיד נמצא עם הרשות המחוקקת והשופטת. וכמו במערב הפרוע שם יורים גם בסוסים ולוקחים את החוק לידיים, גם כאן יש אלמנטים של מערבון.
פרנסס מקדורמנד ראויה לכל שבח על משחקה המופלא, ואכן זכתה בפרס השחקנית הראשית בגלובוס הזהב. וודי הרלסון הוא מפקד תחנת המשטרה, ואת דמותו של דיקסון השוטר הגזען, האלים, השיכור מגלם סם רוקוול.
הפסקול של הסרט פשוט נפלא (פולק, רוק, פופ) והקרדיט למלחין קרטר ברוול שהיה מועמד לגלובוס הזהב ולא זכה. הסרט זכה ב4- פרסים בגלובוס הזהב.
סרט חזק. מומלץ מאוד.
במאי: מרטין מקדונה
