אני מחפשת משמעות כל חיי הבוגרים.
זה התחיל בשאלה איך לחיות, כיצד לייצר לעצמי איכות חיים ועשייה למענה אני רוצה לקום כל בוקר עם חדוות יצירה, סיפוק והענקה לסביבה.
כנראה, ולא במקרה, בחרתי ללמוד ספרות באוניברסיטה, דרכה הצלחתי להבין דרך שירי משוררים ויצירות ספרותיות את עולם הערכים שלי, את הציפיות שלי מעצמי, את התשוקה שלי למשמעות בחיי.
במקביל, כבר בתקופת שירותי הצבאי, סינמטק תל אביב הפך לי לבית שני. בעולם הקולנוע מצאתי שוב את ההתבוננות במערכות יחסים, בשדרוגם, בלמידה מתמדת כדי לצמוח מבחינה אישית ולבסוף- למצוא את מקומי בעולם בעזרת משמעות.
בואו ננסח את נושא המשמעות בחיים לרמה רלוונטית לכל אחת ואחד מאיתנו:
"התשובות לשאלות "מי אני?" ו"במה אני מאמין" מרכיבות את משמעות חיינו. כשאדם שואל "מי אני"? הוא מתבונן פנימה מתוך רצון להכיר את דחפיו ותשוקותיו, צרכיו ורצונותיו, כמיהותיו, חלומותיו ומטרותיו. (זה בדיוק הבירור שאנחנו עושים בתהליך אימוני, ע.ש.א.)
מתוך ההתבוננות הזו עולה ומתרקמת זהותו העצמית ומתעצבת ייחודיותו האישית.
כשהוא שואל "במה אני מאמין?" או "מה הכי חשוב שם בחוץ?" הוא מברר לעצמו מהו הדבר החשוב ביותר בחיים, מהו הערך שראוי לחיות למענו, להקדיש לו את החיים, להילחם עבורו, ולעיתים אף להיהרג בגללו"
(מתוך ספרה של דר תמי יגורי, "פתרון חידת המשמעות" עמ' 15).
ויקטור פרנקל פיתח את הלוגותרפיה, התיאוריה שלו לגבי משמעות החיים והיא מופיעה בספרו הידוע "האדם מחפש משמעות". את התיאוריה הוא ביסס על משפטו של הפילוסוף הגרמני ניטשה:
"מי שיש לו מה למענו יחיה יוכל לשאת כל איך"
עפ"י פרנקל יש שלושה "מה" למענם יחיה אדם ויזכה במשמעות:
א. עשייה (כל עשייה, עבודה, כתיבת ספר, סריגה, טיפול בנכדים, דישון הגינה, ספורט ועוד ועוד)
ב. אהבה- כל אדם שיש אהבה בחייו/ה- אוהב/ת ונאהב/ת יזכה במשמעות. לעולם לא ירצה להתאבד
ג. סבל- זהו החידוש של פרנקל שכן במחנות הריכוז הוא גיבש לעצמו גישה שהוא יסבול כל סבל למען פרסום הלוגותרפיה כאשר ישתחרר מהמחנה.
אפשר להביא כאן דוגמאות מוכרות כיצד סבל מעניק משמעות:
מרים פרץ איבדה את שני בניה הלוחמים, ובעקבות זאת, בעקבות הסבל העצום היא עוזרת לאנשים שאיבדו את יקיריהם וכך סבלה זוכה במשמעות.
גם רונה רמון שחוותה שתי טראומות משפחתיות בזו אחר זו הפכה למנטורית שהעצימה משפחות שחוו אובדן.
בתהליך האימוני שאני מקיימת, ברצוני לחבר את המתאמנות אל חיים שאינם סתמיים או כפי שג'ון לנון ניסח זאת עבורנו בצורה נפלאה:
"החיים הם מה שקורה לך כשאתה עסוק בתכנון תכניות אחרות".
בעיני החיים אינם מה שקורה לי, אלא מה שאני בוחרת לצקת לתוכם כדי לחיות חיים מלאים.
ארוון יאלום מתאר בספרו "אמא ומשמעות החיים" סיפור על רב ששוחח עם אלוהים על גן עדן וגיהינום.
אלוהים מוביל את הרב לחדר ובו שולחן עגול גדול סביבו יושבים אנשים רעבים ומלאי ייאוש. במרכז השולחן ניצב סיר גדול ובו תבשיל המפיץ ניחוח המעורר את התיאבון. לפני כל אחד מהיושבים מונחת כף שיש לה ידית ארוכה אשר מגיעה לסיר, אולם היא ארוכה מדי כדי להעביר את האוכל אל הפה. זה הגיהינום.
ואז אלוהים מוביל את הרב לחדר זהה לחדר הקודם. גם בו יש שולחן עגול גדול, סביבו ישובים אנשים ויש להם כף ארוכה, גם כאן יש תבשיל מעורר תיאבון.
אבל בניגוד לחדר הקודם המסובים לשולחן שמחים ושבעים. אלוהים הסביר לרב כי אנשים אלו האכילו זה את זה.
אחת המשמעויות הצומחת מהסיפור הזה היא שאנחנו קובעים כיצד נחיה.
בגן העדן שבסיפור יש תקשורת בינאישית, נתינה לאחר, הבנה עמוקה מהי מערכת יחסים, ומהם הצרכים של האחר.
אלו כישורים שאפשר ללמוד אותם, לפתחם ולטפחם, להיות מודעים לחשיבותם בחיינו.
כיצד נוכל באמצעות תהליך אימוני להגיע לשובע בחיינו?
כיצד נוכל להגדיל את השמחה והסיפוק, את גילוי המשמעות בחיים שלנו (עניין סובייקטיבי לחלוטין)?
אסיים בקטע אהוב עלי במיוחד, והוא מסכם את הרעיון בצורה תמציתית:
בסרט "מתים על החיים" THE BUCKET LIST – שני גיבורי הסרט, אדוארד וקרטר יוצאים למסע של הגשמת חלומותיהם בעודם יודעים כי מחלתם אנושה וסופם קרב.
הם מגיעים למצרים ובעודם משקיפים על הפירמידות קרטר מספר לאדוארד כי למצרים הקדמונים הייתה אמונה יפה על המוות. כשנשמותיהם הגיעו לכניסה לשמיים, האלים שאלו אותם שתי שאלות, והתשובות עליהן קבעו אם יתקבלו או לא.
אדוארד שואל מה הן היו.
קרטר: האם מצאת שמחה בחייך? ענה על השאלה
אדוארד: אני.. האם מצאתי שמחה בחיי? כן.
קרטר: האם חייך הביאו שמחה לאחרים?
אדוארד: אני.. שאלות כאלה.. אני לא יודע.. אני לא חושב על איך אנשים אחרים מודדים.. תשאל אותם
קרטר: אני שואל אותך.
שתי השאלות הללו אמנם עוסקות בשמחה אלא שנדמה לי שמחות אלו נולדו בזכות מציאת המשמעות בחיים. התשובות עליהן יכולות להוות מסע חיים שלם, ובעזרת אימון מקצועי, קשוב, חם וחוויתי, אפשר למצוא את התשובה האישית הנכונה לכל אחת ואחת מכן.