אם ובת בקולנוע ובחיים- טעימה

מכל מערכות היחסים הקיימות בחיינו, יחסי אימהות בנות הן המורכבות ביותר.
כיצד הקולנוע משקף את יחסים אלו בשלבי החיים השונים מלידה ועד מותה של האם ואף אחריו.

בסרט "חוג שמחת המזל"
האם הסינית מתפארת בבת שלה שהיא אלופת שחמט. הבת מתקוממת נגד הshow off  של האם ואומרת לה אם את רוצה- תלמדי בעצמך לשחק שחמט,

אפשר לראות כי האם לא השתחררה מהילדה הפנימית שבה שלא פיתחה את הצד האינטלקטואלי ולכן מנסה לממש אותו דרך הבת.
האם, באופן לא מודע, מתנהגת כלפי הצרכים של הבת באותה דרך שהיא מתנהגת כלפי הילדה הקטנה שבתוכה. הקומפלקס של הרגשות של הילדה הקטנה  שהוא תוצאה של החסכים של האם במהלך חייה, מושלך החוצה על הבת. הילדה הפנימית של האם הופכת להיות הילדה הפנימית של הבת, שהופכת לאישה שהבת תהיה.

החסכים של האם
בין אם הם רגשיים (אם שלא יודעת לחבק לנשק להחמיא) ובין אם הם אינטלקטואליים עוברים בצורה חד משמעית אל הבת בצורה לא מודעת.

האימהות שלנו הן מראה למה שנרצה או להיפך לא נרצה להיות- גם האנטיתזה לדמות האימהית שלנו היא עדיין תגובה למי שהייתה אמנו.
כל האימהות היו בנות בעצמן,
וגודלו על ידי האם להיות אימהות בעצמן.
כל האימהות לומדות מאימהותיהן על מקומן בעולם.

 

במרכז אחד משלוש הסיפורים בסרט "מדוזות", סרט הישראלי בבימוים של שירה גפן ואתגר קרת
מתוארת מערכת יחסים בין אם מבוגרת ובתה. מלכה, זהרירה חריפאי, משתקמת מניתוח לב, גליה, בתה השחקנית מזמינה אותה לראות אותה משחקת בהצגה של שייקספיר. לאחר ההצגה היא רוצה לדעת מה דעתה:
האם עונה שהבמאי מאוד מוכשר.
הבת: "כן, אבל מה חשבת על המשחק שלי?"
האם: "תראי את הבת שלי , אני לא אובייקטיבית…"
הבת: " כן אבל אהבת?"
האם: "חצי מהזמן את שוכבת על הרצפה מתה ושאר הזמן אתם מתגפפים."
הבת "זה תיאטרון פיזי, אנחנו לא מתגפפים."
האם: "פיזי פיזי.. אבל למה צריך לגעת  ככה.."
הבת: "כן, נכון, את באמת לא יודעת לגעת…"

הבת קמה ועוזבת והאם אומרת לה,
האם: "מה אמרת? אם יש לך משהו להגיד תגידי!"

אפשר לראות כאן שגליה משוועת למילה טובה של אמה, היא כאשיה בוגרת עדיין נושאת בתוכה את הרעב להזנה שהחל אצל כולנו כשעוד היינו ברחם, אימנו סיפקה לנו את הניסיון הראשוני של הזנה.
 
האימהות שלהו הן מודל התפקיד הנשי הראשון והחזק ביותר שלנו, מהן למדנו מה זה להיות אישה, וכיצד לטפל בעצמנו ובגוף שלנו.

בסרט "בתולות הים" הבת המתבגרת בורחת מהבית ומוצגת בפנינו המורכבות של יחסי אם בת בגיל ההתבגרות. כאן נפגוש את הקונפליקט בין עצמאות ותלות של הבת המתבגרת.

"מהבת מצפים שתעבור תהליך של היפרדות מאמה, כדי לבנות את עצמיותה. ומהאם מצפים ש’תיתן לה ללכת’.

אלא שהמחקר והניסיון הטיפולי מראים שהדרישה להיפרדות או לאוטונומיה ששוללת קשר ותלות אינה רלוונטית לנערות.“….הערגה לאם קיימת לאורך כל החיים".
(מתוך "מחוברות", אריאלה פרידמן)

גלי כהן, כשהיתה בת 5 ביטאה זאת בצורה תמימה בשירה
 "צפוף"
אמא
אני רוצה
שתצמידי אותי אליך במיטה
כמו שהכלנית מצמידה
את האבקנים שלה
צפוף צפוף
אליה.

ע"פ מחקרים, יחסים טובים וקרובים בין אימהות ובנותיהן נמצאו כחשובים ביותר לאיכות חייהן הנפשיים של הבנות. יחסים ראשוניים אלה נותנים את חותמם לאורך כל החיים שלנו, הבנות גם כשאנחנו אימהות בעצמנו.


מסקרן? זאת היתה טעימונת זעירה מתוך הרצאתי מבט פנורמי על יחסי אימהות בנות בקולנוע ובחיים.


בסרטים ניתן לפגוש את חיינו על כל גווניהם: מערכות יחסים, מנעד הרגשות, כל שלבי החיים מלידה ועד מוות ולכן זהו כלי חוויתי נפלא שממנו אפשר להתבונן בחיים של כל אחת ואחד מאתנו, לחוות זאת בצורה רגשית ואינטלקטואלית ואולי גם לצחוק…


 

שתפו:

עוד הרצאות:

ענת שפרן-אור

באה מאהבה אל הבמה, אל התכנים, שנולדים מתוך ניסיון חיי, וצומחים מתוך הידע שצברתי במשך השנים. התשוקה שלי לעיסוקי היא בראש ובראשונה בשל החותם שהרצאות אלו מותירות בלב המשתתפות והמשתתפים. חוויה מהסרטים- הרצאות העשרה רב תחומית על החיים של כולנו. באמצעות מבט פנורמי: פסיכולוגיה, פילוסופיה, ספרות שירה וקולנוע ניתן להתבונן בחיים של כולנו בצורה חווייתית, מרגשת, משעשעת בעיקר- מעוררת מחשבה. זהו קונספט ייחודי. הגיוון והעושר מאפשרים לכל אחת ואחד להתחבר אל הנושאים המוכרים לנו מחיינו בכל שלב.
להזמנת הרצאה: 050-422-7037

לקבל ניוזלטר "חוויה מהסרטים"

תוכלו לקבל המלצות על סרטים חדשים בבתי הקולנוע ועדכונים על הרצאות חדשות. לאור המצב, אני מרצה דרך זום בהצלחה רבה.

2020 כל הזכויות שמורות לענת שפרן-אור

Call Now Button