הדוכס The Duke

ב21 במרץ 1961 נגנבה מהגלריה הלאומית בלונדון התמונה של הדוכס מוולינגטון של גויה. התקשורת געשה והסיפור האמיתי הזה הוא הבסיס לסרט.

קמפטון בנטון הוא אידיאליסט, שחושב שהמדינה מנצלת את האזרח הפשוט בעזרת המיסים שהיא מטילה עליו. הוא מסרב לשלם עבור הרישיון לצפות בטלוויזיה ונאסר בשל כך. הוא חושב שיש להתחשב בפנסיונרים ולחסוך מהם תשלום זה.
הוא מבקש ש140000 הפאונד, שזהו השיווי המוערך של התמונה שנגנבה, וכאשר הוא יחזיר אותה הכסף יועבר לצדקה, לטובת האזרחים, וכך 3500 פנסיונים יהיו פטורים מאגרת הטלוויזיה.

בבית המשפט הוא מועמד על כס הנאשמים באשמת גניבת המסגרת של התמונה, התמונה עצמה וגזלת זכות הציבור ליהנות ממנה בעת ביקורם במוזיאון.
במשפטו הוא טוען כי "אני זה אתה ואתה זה אני" הוא מצדד בערבות זה לזה שאילולא כן זו לדעתו פגיעה באנושות.
בנטון הוא אדם תמים, אוטודידקט, כותב מחזות ומקווה שהם יתפרסמו, ובוודאי, אינו הגנב הטיפוסי.

ג'ים ברודבנט מגלם את הגיבור והלן מירן היא רעייתו אשר מתעמתת אתו בשל "השטויות" שהוא מעולל בעטיין, בשל מאבקו נגד אי צדק, גזענות וערכים נוספים בהם הוא דוגל, הוא מפוטר שוב ושב ממקומות עבודתו.
לזוג שני בנים ובת, מריאן שנהרגה בתאונת אופניים, אירוע טרגי אשר היתה לו השפעה פסיכולוגית על מערכת היחסים ביניהם.

הסרט משוחק ומבוים היטב, ההומור של בנטון הופך אותו לדמות חביבה, שזוכה לאהדת הצופה.
אהבתי.

במאי: רוג'ר מישל
בריטניה 2020
96 דקות

עוד סרטים מומלצים:

זכרונות Memory

גיבורת הסרט, סילביה עובדת במעון יום לבעלי צרכים מיוחדים ומשתתפת

חדר משלו

אורי תלמיד תיכון חושב ומתנהג קצת אחרת. מתבגר חריג ובעל

טור פרידה

הסרט עוקב אחר יממה שלמה שבה עוברת על כרמי הגיבור

אניו ENNIO

ג'וזפה טורנטורה ("סינמה פרדיסו") מביים את הסרט התיעודי הזה, המספר

Call Now Button