הטוב עוד לפנינו- The Best is Yet to Come

ארתור וסזאר, שני חברים מימי בית הספר, כעת בשנות החמישים לחייהם, הם שני הפכים מוחלטים: ארתור, הוא חוקר ומרצה במכון פסטר, גרוש, אב לבת מתבגרת, מין "צנון" לעומת חברו "הפרחח", המסתבך בכספים, מנהל קשרים חפוזים עם בחורות צעירות ממנו, חסר כל, אבל שמח ונהנה מהחיים.

כשאחד מהם חולה בסרטן ריאות וזמנו קצוב, וכאשר יש רצון חברי עמוק וכן לחסוך האב וסבל לחבר, נגרמת אי הבנה ביניהם.

הדבר יוצר מצבים קומיים באמת. התסריט פשוט נפלא, לא רק משום השעשוע שבו, אלא גם בשל המחשבה שזה מעורר בנו לגבי האופן שבו אנו מתנהלים, כאילו כל החיים מובטחים לנו, ושום "הפתעה" לא תשבש את תכניותנו ועתידנו.

על חברות, על האירועים המפתיעים שמשבשים את כל הוודאות האשלייתית בה כולנו חיים (שנחיה לנצח והמוות אורב רק לאחרים, אל דאגה, זה לא פוגע בהנאה)- כל אלה מוצגים כפי שרק הצרפתים יודעים לעשות: הצגת נושאים כבדי משקל באופן קומי ומשעשע. (ראו: מחוברים לחיים, מסייה שוקולד, סמבה ועוד)
השעשוע הוא צלופן לחיים האמיתיים. 

הסרט "הטוב עוד לפנינו" מזכיר ברוחו את "מתים על החיים" עם ג'ק ניקולסון ומורגן פרימן, שני חולים היוצאים למסע של השלמה של חלומותיהם. גם כאן יש "רשימת התפגרות", ובכל זאת יש גם הבדלים בין הסרטים.

אם תוסיפו לכך משחק אמין ונפלא של פבריס לוקיני (הנשים בקומה השישית, מולייר על אופניים, גלימת השופט, זרים אינטימיים) ושל פטריק ברואל (שם פרטי, שקית של גולות, סוד)-מצפה לכם חוויה קולנועית מהנה ובעלת ערך.

בימוי: מתייה דלפורט (שם פרטי, משפחה לא בוחרים, גירושים בנוסח צרפתי ועוד רבים).

הרצאה מקדימה:

איך, לעזאזל לחיות את החיים האלה?

עוד סרטים מומלצים:

דלישס Delicieux

סיפורה לכאורה של המסעדה הראשונה בצרפת. פייר מנסרון (גרגורי גאדבואה),

אלביס

אלביס הסרט נפתח בגירסתו ובקולו של טום פרקר (שזהותו לוטה

אייפל Eiffel

הסרט נפתח כאשר גוסטב אייפל מקבל אות כבוד על בניית

Call Now Button