מחברות שחורות – ויויאן ורונית

מחברות שחורות ויויאן ורונית

"אדם מצלם את חייו: צילם התחלה וגילה שצילם את הסוף"
המשפט הזה מתוך החלק הראשון של "מחברות שחורות"- סרטו המתעד של שלומי אלקבץ את אחותו האהובה מתמצת אולי את הרוב.

אהבתו, קרבתו לאחותו, שניים בלתי נפרדים גם לא לאחר הפרידה הגורלית.

בחלק זה מתעד שלומי אלקבץ את הצילומים של הטרילוגיה "ולקחת לך אישה", "שבעה" ו"גט" של ויואן דמותה של גיבורת הסרטים, את יחסי הציבור בעולם כשהסרט "גט" יצא- כבר אז חלתה הסתירה מחלתה. היא מצולמת מתגעגעת לתאומיה הקטנים.
הבמאי והאח משמיע בקולו קטעים מתוך יומניה של אחותו והחיים והמוות הריאלי והמיתי מתמזגים לסרט מהפנט שכוחו דווקא בכך שלמרות שחומריו הם סנטימנטליים: מוות של שחקנית דגולה שותפה לדרך ואחות אהובה, יש בסרט הימנעות ברורה מהצפה רגשית של הצופה ושל הבמאי.

ישנו קטע שבו השניים מקשיבים למאהלר ובודקים את ההצעה של המפיקים להשתמש במוסיקה זו לפסקול של הסרט, ורונית מתחילה להמציא עלילה של סרט בדיוני עושה זאת בהומור, בחן של שחקנית מוכשרת.

שלומי אלקבץ צילם במשך שלושים שנה בארץ ובצרפת מבלי שהיתה לו כוונה להנציח רגעים אלה אך הם הופכים בסופו של דבר למעשה של יצירתה אומנותית יוצאת דופן.

רונית אלקבץ נפטרה ממחלת הסרטן ב2016.

 

חלק שני
"מחברות שחורות – רונית"

 

הקשר העמוק בין השניים, האהבה, ההבנה, העשייה הקולנועית המשותפת נשקפת מכל דקה של שני החלקים.

רונית משחקת גם כשהיא לא משחקת, וגם ברגעיה הקשים היא מתרוממת אל גישה אופטימית, חיובית, שמחה.
יש הרבה כנות בצילומיו של שלומי אלקבץ- הרגע שבו היא מתוודה בפניו שאיבדה לגמרי את התשוקה שלה לשחק, כאשר השניים אינם יודעים שמחלה כבר מקננת בגופה.

הצילומים מתרחשים בכל רחבי העולם, בדירתה הקסומה, האהובה עליה כל כך בפריז, ובמסע היחצנות של גט שבו היא משתדלת להסתיר את פניה הנפוחות, את קרחתה ו"מרביצה הופעה" של דוגמנית צמרת.

חלק מהעשייה המשותפת של שלומי ורונית של "גט" הופך למצמרר וסימבולי בדיעבד:
וויאן נלחמת על החופש שלה ואילו רונית נלחמת על חייה. שני מאבקים מתרחשים סימולטנית מציין הבמאי בקולו המלווה את פסקול הסרט: "מאבק גלוי ומאבק סמוי"
גם אב בית הדין (אלי גורנשטיין ) פוסק "קבלי את גורלך, אינני יכול לעשו דבר", והוא מוסיף: נצלו את הזמן בחכמה".

ובין מסע יחצנות חובק עולם של הסרט באירופה, בארה"ב יש שיחות סקייפ עם התאומים שלה (בת ובן), מפגש ושיחות טלפון עם ההורים, חופשה בספרד ועוד.
רונית מצוטטת באמרה שהיא מחפשת שקט נפשי כחלק מתהליך הריפוי שלה, היא מנסה לבנות את רונית החדשה שעברו עליה תהפוכות כל כך משמעותיות בשנים האחרונות. היא מצביעה על המאבק שלה להילחם בפחדיה ולא לתת להם לנהל אותה.

ושוב קולו של הבמאי מסיים: מעולם לא נפרדנו השתיקה שהיתה בחיים ממשיכה גם אחריהם…
"אדם מצלם את חייו, מצלם התחלה וגילה שצילם את הסוף".

חוויה קולנועית מפעימה.

 

 

עוד סרטים מומלצים:

אייפל Eiffel

הסרט נפתח כאשר גוסטב אייפל מקבל אות כבוד על בניית

לונאנה

הסרט נפתח בבירת בהוטן, טהימפהו, ונדמה שאנחנו במערב, אולם לא

הדוכס The Duke

ב21 במרץ 1961 נגנבה מהגלריה הלאומית בלונדון התמונה של הדוכס

לברוח

  אנימציה ומיד אחר כך:"מה משמעות המילה "בית" עבורך?""מקום בטוח.

Call Now Button