טארה גדלה על ההר באיידהו עם חמשת אחיה ואחותה. הוריה, מורמונים אדוקים גידלו אותם בצורה חריגה: לא היתה להם תעודת לידה, הוריהם סרבו להיעזר בבתי חולים, גם כשבני המשפחה נפצעו קשות, גם בעקבות תאונות קשות, הם טופלו עי האם שהפכה מומחית לריפוי בעזרת צמחי מרפא. היא מיילדת את נכדיה עד כדי סיכון חייהם בשל אמונתה זו. על כל ילדי המשפחה (בניגוד למשפחות מורמוניות אחרות) נאסר עליהם ללמוד בבית הספר, וטארה לומדת לקרוא בעזרת כתבי הקודש.

לימים היא תאבחן את אביה כמי שסובל מהפרעה דו קוטבית. הוא מתכונן לקץ הימים, אוגר מתחת לאדמה דלק, נשק ומזון, מעביד את בניו ואת טארה במגרש הגרוטאות שלו תוך כדי סיכון חייהם. לא משום שלא אהב אותם אלא משום שבטח באל.

אחיה שון מתעלל באחיו, באחיותיו, בבנות זוגו. התעללותו בטארה מתוארת בצורה מפורטת, מעוררת חלחלה. לאחר שנים, כשאלימותו נמשכת ופוגעת גם באשתו, טארה מבקשת את התערבות הוריה בעניין. לא רק שהם מסרבים אלא מציגים אותה כמשוגעת, שצריכה לתקן את דרכיה.
יחסם זה היה "הקש ששבר את גב הגמל" ובסופו של דבר גרם לניתוק מוחלט בין טארה להוריה.

בזכות אחיה טיילר, שעזב את הבית ויצא לאוניברסיטה, היא מצליחה ללמוד בצורה עצמאית לקראת מבחני הכניסה ומתקבלת ללימודי התואר הראשון, ואחר כך הצטיינותה מזכה אותה במלגות והיא ממשיכה לקיימברידג' והאוורד. טארה ווטסאובר היא ד"ר להיסטוריה מבלי שסיימה בית ספר יסודי או תיכון!

היא מתעדת את סיפור חייה בעודה מנסה להעביר לקוראים את הצורך הנואש בשייכות למשפחתה, גם כאשר היא מודעת למופרעות של אביה ולהסכמה שבשתיקה של אמה. גם כאשר היא רוכשת השכלה קשה לה להתנער מהצורך הזה, ויחס הוריה כמעט גורם לשיגעונה.

כהיסטוריונית הנאחזת בעובדות ועדויות היא תוהה האם הזיכרון האישי שלה מתעתע. משום כך, יש בספר הערות שוליים שבהם היא מציגה את עדותם של בני משפחה אחרים הזוכרים אחרת ממנה. אולם, כאשר מנסים במכוון לפקפק בזיכרון האישי שלה יש כאן ניסיון של הוריה לכוח ושליטה, חלק ממאבקם להוכיח את אי שפיותה.

בתחילת דרכה באוניברסיטה היא מתקשה להשתלב בחברה "הנורמלית", וחווה קשיים בשל הלבוש, תפישת העולם והאמונה הדתית שהושרשו בה בילדותה. שם היא נתקלת בפעם הראשונה במושג "שואה" ועל כך כותבת: "התקשיתי להבחין אם מדובר בהלם מכך שאירועים כה מחרידים התרחשו במאה ה-20, או מההבנה עד כמה הבורות שלי עמוקה ומושרשת". אלה מתחדדים לאור העובדה שהיא מספרת כי אביה האמין באותנטיות של "הפרוטוקולים של זקני ציון" וראה בהם מסמך היסטורי ולא כתב שטנה אנטישמי. כך לראשונה, בלימודיה היא מגלה את נאפוליון, את הפמיניזם, ובזכות סקרנותה היא משלימה פערים.

זהו סיפור יוצא דופן על ילדות בצל משפחה לא קונבנציונלית (בלשון המעטה), את הקושי לעזוב עולם סגור ודתי לצאת אל העולם המודרני, החילוני המשכיל. במקרה זה היציאה היתה גם הצלתה לא רק מהבערות אלא גם ממעגל האלימות.

בעזרת טיפול פסיכולוגי היא מצליחה להשתחרר מכבלי העבר ולחיות חיים של Educated , השם המקורי באנגלית של הספר המטלטל הזה.

הספר זכה לשבחי הביקורת, הפך לרב מכר בשפות רבות, וטארה ווסטאובר נבחרה לאחת הנשים המשפיעות של שנת 2019 ע"י מגזין הטיימס.

כיום היא חיה ונודדת בין לונדון וניו יורק.