הסרט נפתח בסצנה המתרחשת בבית קפה זוג יושב ומשוחח. היא מאשימה אותו בחוסר יכולת להביע אהבה, והוא אומר לך אז “לכי” והיא אכן עוזבת. זהו פייר פול צעיר, דר’ לפילוסופיה, שעובד לפרנסתו כשליח. הוא נקלע לאזור שבו מבוצעת גניבה של מיליוני דולרים, תיקי הכסף ננטשו שכן המעורבים בפשע נרצחו או  נפצעו.
מעתה הוא תחת עיניהם המשגיחה של שני חוקרי משטרה, אך גם תחת האיום שכנופיית הפשע המעורבת תבקש לא רק את הכסף אלא גם את ראשו.
אם הגעתם עד לכאן, נדמה שמדובר בעלילת מתח- פשע סטנדרטית, שאותי איננה מעניינת. אולם העלילה היא רק המעטפת במקרה של סרט זה.
זוכרים את לייזה מנלי שרה ב”קברט” את “כסף מסובב את העולם”? אם כן- בכך עוסק הסרט:
הגיבור הצעיר הוא דוקטור לפילוסופיה אך עובד כשליח. הוא מעורב חברתית בעמותת “הרחוב” שעושה למען חסרי בית, ויחד עם זאת הוא מתפתה וגונב את הכסף.
בהמשך מצטרפת לעלילה זונת צמרת ואסיר לשעבר, ובעל חברה בינלאומית המומחה בהשקעות.
שוב, העלילה נראית סתמית, אך היא לא העיקר בסרט זה. האופן שבו הדברים מוצגים מהוים מראה למציאות המוכרת לנו בעולם המודרני, הקפיטליסטי, המערבי.
השחיתות בשל כסף פושה בכל, גם במשטרה, כמובן בקרב הפוליטיקאים ואפילו מחלחלת לעולמו של איש מוסר.

דניס ארקן, במאי קנדי הזכור לנו משני סרטיו הקודמים המצוינים: “שיחות מלוכלכות”

(The Decline of the American Empire (1986  ושיחות נפש  (2003) The Barabarian Invasions שהוא מעין סרט המשך שכן אותם אינטלקטואליים התבגרו (הזדקנו) והם משוחחים בשקיעתה של האימפריה האמריקאית  ותרבות המערב שאיבדו את ערכיהם.

השמות המקוריים יוצרים מכנה משותף בין שלושת הסרטים. ארקן עוסק בתהליכים חברתיים, אידיאולוגיים ובהתנוונותה של החברה המערבית. הסרט אינו כולל את הדיאלוגים השנונים של “שיחות מלוכלכות” או את ההתמקדות ביחסי בן ואביו על ערש דווי, אך הוא מבוים נפלא, המשחק מצוין, ומומלץ מאוד.