פברוטי- סרט תיעודי

הסרט סוקר את מסכת חייו של האיש שהפך לאגדה בחייו, בעיקר בשל קולו הטנורי המופלא, אך גם כאדם כריזמטי, שהצליח לעורר תגובות וביקורת של התקשורת ושל אוהדיו.

אביו היה אופה וטנור, וכילד נהג ללכת אתו לכנסייה, לחקות אותו. לטענתו אביו היה טנור טוב ממנו, ומכיוון שהוא עצמו לא הצליח כזמר אופרה הוא רצה להרחיק את בנו מכך. אולם, אימו היא זו שדחפה אותו ללמוד מוסיקה.

בשנים הראשונות אשתו הראשונה, גרושתו, (המרואיינת בסרט), פרנסה אותם. נולדו שלוש בנות, אף הן מרואיינות.
עוד בין המרואיינים: המאהבת הראשונה שלו, אשתו השנייה שהיתה צעירה ממנו ב34 שנים, שנישואיהם עוררו ביקורת חריפה. כך גם זמרים, חוסה קאררס, פלסידו דומינגו, בונו, זובין מהטה ועוד, המנהלים האישים שלו במהלך הקריירה והוא עצמו, כל אחד מהם מאיר את דמותו כזמר אופרה, אך לא פחות מזה כאדם. הם מעידים על ענווה, אהבת אדם, יכולת להתחבב בקלות, שובבות, הומור, חום אנושי ואת אהבתו לנשיות ולנשים.

הקריירה שלו עברה תפניות רבות: בשלב הראשון הוא מופיע באופרה, אחר כך מתחיל להופיע ברסיטלים. בשלב הבא הוא עושה שיתופי פעולה גם עם זמרי רוק, ובהמשך מפנה את נדיבותו וכספו לפרויקטים של צדקה למען הצלב האדום, ילדי בוסניה ופליטים ברחבי העולם.

הרגישות שלו להרס של המלחמה נבעה מכך שהיה ילד בעת מלחמת העולם השנייה וראה מראות שנחרטו בנפשו.

ביולי 1990 פברוטי מופיע בסיום המונדיאל עם קאררה ודומינגו, שלושת הטנורים ומרגע זה מתחילה תעשייה שלמה של תקליטים והופעות של השלושה. הסרט מתאר שלמרות התחרות המקצועית שהיתה על הבמה בעת ההופעה מול קהל של מאות אלפי אנשים, נוצר קשר אנושי חם ביניהם שליווה אותם זמן רב.

תרומתו הגדולה היתה בהנגשה של אריות אופראיות לקהל הרחב, דבר שלא היה עד כה. כך גם הופיע בסין ואפשר לסינים הכרות ראשונה עם עולם האופרה.
הסרט מתאר בסצנה מרתקת כיצד פברוטי רצה לעזור לשקם את הפארקים בלונדון לאחר שהוריקן פקד אותם. הוא קיים קונצרט שבו רבע מיליון איש חגגו את האירוע. באותו יום ירד גשם לונדוני, ופברוטי שקל לבטל את האירוע. לבסוף, האנגלים, שמטרייה היא כעין איבר מגופם, צפו בהופעה עם מטריות פתוחות, דבר שהפריע לכל הצופים. ואז ביקשו מכל הקהל לסגור את המטריות, ואף הנסיכה דיאנה שנכחה באירוע עשתה זאת. בהמשך היא הפכה לחברה אישית והשניים פעלו יחד כדי לקדם אירועי צדקה משותפים.

פברוטי הפך לסבא לפני שהפך לאב לבתו מנישואיו השניים. הוא מת מסרטן הלבלב ב-2007.

הסרט בוים ע”י רון הווארד (“נפלאות התבונה”, שגם פונה אל הצופים בתחילתו של הסרט.
כמעט שעתיים מרתקות, גם למי שאינו חובב אופרה, שכן, לוצ’אנו פברוטי הפך לסלאב, לכוכב רוק בינלאומי, ואישיותו החייכנית הלבבית מלווה את הסרט מתחילתו ועד סופו.

רוצו לראות.

 

לקבלת המלצות על סרטים חדשים בבתי הקולנוע- לחצו כאן