הוא זכה ב”דקל הזהב” היוקרתי בפסטיבל קאן ופתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים. “פרזיטים” סרטו של הבמאי הדרום קוריאני בונג ג’ון הו אשר מבקש בפנייה אישית מצופי הסרט “הימנעו מספוילרים”- במסגרת זאת חולקו אפרסקים לבאי בריכת הסולטן בירושלים לפני הצפייה.
מדוע אפרסק? שוב אני מנועה מלספר…

אז מה כן ניתן לומר על הסרט? הוא עשוי לתפארת, מעשה אומן, דרמטי, רב פיתולי עלילה ויצירתיות.
משפחת ה”פרזיטים”, שהגדרתן זאת עומדת בסימן שאלה גדול היא משפחה קשת יום, הגרב בדירה עלובה, אפילו עבור ווי פיי הם מתקשים לשלם. הבן מצליח לקבל עבודה כמורה פרטי של בתם של עשירים, המתגוררים בדירה המעוצבת ארכיטקטונית, יפהפייה. כך הוא יצליח לשלב את כל בני משפחתו לעבוד בבית העשירים.

מדברי הפנייה אישית של הבמאי, בונג ג’ון הו אל הצופים:
“זה לא שבני המשפחה הזאת היו פרזיטים מההתחלה. אלו הם השכנים שלנו, החברים והקולגות שלנו, שנדחקו אל המצוקה. כתיאור של אנשים שנקלעו למצוקה בלתי נמנעת. הסרט הוא קומדיה ללא ליצנים וטרגדיה ללא רשעים. הכל מוביל להסתבכות אלימה והידרדרות במורד המדרגות”

בעיני, זהו מאבק הישרדות המדגיש את פערי המעמדות: לפרזיטים יש ריח שניתן להבחין בו מרחוק, והוא הופך להיות סימן ההיכר שלהם. הם מגיעים מהביבים, תרתי משמע. והם נאבקים על קיומם.
באחת הסצנות אומר האב לבנו: “אם אתה רוצה לא להיכשל, אל תתכנן תוכניות, שכן תוכניות- טבען שהן משתנות ומפתיעות”

כמו בסיפורים מן המאה הקודמת על טירות/ אחוזות של בני המעמד העליון משהו מוזר ואפל מתרחש במרתף או בעליית הגג, סיפורי “רוחות הרפאים” של העבר זוכים לעיבוד מודרני מפתיע.

יש לציין, הסרט רוויי סצנות אלימות לקראת סופו, ולכל אלו שיש להם קושי בהתבוננות כזאת, ישפילו מבטם ברגעים אלו.
השחקנים כל כך יפים ועדינים, וזהו תענוג נוסף.
סרט ייחודי, סאטירי, לאוהבי קולנוע המוכנים להתמסר לו.

לקבלת המלצות על סרטים חדשים- הירשמו כאן
למאגר הרצאות חוויה מהסרטים- לחצו כאן