סיפורה של שושלת הנשים לבית רובינא – השחקנית חנה רובינא, האם הגדולה של התיאטרון הישראלי וממייסדות התיאטרון הלאומי הבימה; ובתה היחידה, הזמרת המצליחה אילנה רובינא, בעלת גוון הקול הייחודי, שנולדה מפרשת אהבים קצרה עם המשורר אלכסנדר פן. באמצעות חומרי ארכיון נדירים, אישיים וציבוריים, הסרט חושף את עולמן המורכב של הרובינות – שושלת נשית מרתקת, מלאת יופי, אצילות ועוצמה, אך גם כאב, פגמים ובחירות שהטביעו חותם על חייהן. זהו סיפור על נשים, על יחסי אם ובת, על תהילה ובדידות, על אהבה והקרבה, ועל הדרך שבה החלטות עבר מעצבות דורות שלמים.
הסרט מספר את סיפורן של שלוש הנשים לבית רובינא: חנה רובינא הכוהנת של התיאטרון העברי, בתה אילנה רובינא הזמרת, ובתה של אילנה מאיה ויסמן.
באמצעות קולם של ירון לונדון שהכיר מקרוב את אילנה, כרמית גיא, חברתה, נלי אמן, נטע עינבר המספרת על שהותה של אילנה כילדת חוץ בקיבוצה, גבע, סיניגלה בתו של פן מנישואיו לרחל לופטגלס, שלמה בר שביט- כולם משרטטים סיפור של הצלחות וכאב, יחסים של בת לאם מפורסמת, שאף פעם איננה נוכחת, אשר שולחת אותה למשפחות אומנה. אילנה נלחמה על מקומה בעולמה של אמה, שחיה את עולם התיאטרון, וכמעט תמיד בלתי מושגת. חנה רובינא ילדה אותה בגיל 45, אלכסנדר פן היה בן 27, ועודד אותה ללדת את התינוקת כדי שתהיה "אישה שלמה" וברח עם לידתה, כפי שעשה עם נשים רבות. ירון לונדון אומר כי אילנה היתה יתומה מהוריה בעודם בחיים וכי הדבר הזה השפיע על בחירותיה האומללות בגברים להם נישאה.
היתה נשואה 4 פעמים: בעלה הראשון ביל סטוארט, היה אמריקאי והיא נישאה לו בחופזה, והתגרשה במהירות. גם נישואיה לאורי זוהר היו חפוזים ונטולי אהבה. רק נישואיה לגוריון ויסמן היו מאושרים ונולדה להם בת משותפת – מאיה. אולם הוא נפטר מסרטן. זאת היתה הטרגדיה הראשונה שליוותה אותה כל חייה, ומאז החל התהליך שגרם לה בסופו של דבר להפסיק את הקריירה שלה כזמרת. מלחמת יום כיפור, הופעותיה בפני חיילים והקושי לשוב אל העורף הכריעו את החלטתה להפסיק לשיר.
היא עוברת לגור בלונדון ליד בתה ושם מכירה את רפי וייזר שסבל ממאניה- דיפרסיה והביא עליה טרגדיה נוספת. היא חוזרת חסרת כל לישראל, חולה בסרטן ונפרדת מהעולם בתקופת הקורונה ב2020.
דרך עיניה של אילנה אנו מקבלים את תמונת יחסיה עם אמה, שהייתה נערצת קודם כל ע"י הקהל בארץ אך גם בעולם, מתחככת עם שועי עולם, מחוזרת ע"י רבים, אך מיעטה במערכות יחסים. מתחילת הקריירה שלה במוסקבה עם הקמת התיאטרון העברי, דרך התפקידים שמילאה בהבימה: התפקיד המיתולוגי ב"הדיבוק", אמא קוראז', מותו של סוכן ועוד רבים נוספים, ועבודתה עם ניסים אלוני בערוב ימיה בהצגה " הצוענים של יפו".
הסרט בנוי מחמש מערכות (כמו טרגדיה יוונית) מתחיל ב1900 ברוסיה ומסתיים בת"א 2025.
הבמאית סיגל ראש עושה עבודת עומק בארכיונים ישנים, בשילוב קטעי משחק מיתולוגיים של חנה רובינא, ושירה בעלת צבע מיוחד של אילנה רובינא. הבמאית מספרת סיפור מרתק גם אם הוא מוכר בחלקו לרבים.
ממליצה מאוד.
מוצג כעת בשבוע האחרון מאי 25 בפסטיבל דוקאביב.
ישראל 2025, 74 דקות, עברית, כתוביות בעברית ובאנגלית
