עיקרו של הסרט הוא דיאלוג הנפרש לסידרת מפגשים בין האפיפיור בנדיקטוס הגרמני והבישוף ברגוליו הארגנטינאי. ברגוליו מגיע לרומא כדי לבקש מהאפיפיור לפרוש, אולם הוא זוכה לסירוב מוחלט, ומקום זאת שומע מהאפיפיור כי הוא עצמו רוצה לפרוש ולמנות אותו במקומו.
השיח בין השניים הוא על אמונה באל אך ברובו הוא וידוי הדדי שיש בו התבוננות בעבר וחשבון נפש .
הקושי שמתגלה בשיחות ביניהם הוא היכולת של אדם ובוודאי איש דת רם מעלה לסלוח לעצמו. השניים – כל אחד מהם מתקשה לסלוח לעצמו על מעשיו בעבר. הקושי מתחדד לאור העובדה שכמרים נוהגים לסלוח למאמיניהם בתא הווידויים – אך לא מסוגלים לעשות זאת כלפי עצמם.
והרי ידוע שהסליחה והמחילה לעצמנו היא הקשה מכולם.
זהו סרטו של הבמאי הברזילאי המוערך פרננדו מיירליס (עיר האלוהים, הגנן המסור, על העיוורון, 360)
המשחק של אנתוני הופקינס וג'ונתן פרייס, שאפילו רק כדי לראותם שווה לראות את הסרט.
הסרט מבוסס על ספור אמיתי, אך כתמיד הבמאי נוטל לעצמו את החופש לבחור במה להיות נאמן למה שקרה ומה לא.
אהבתי מאוד. ממליצה.