סרטה של מיכל ויניק מציג דרמה קטנה – גדולה.
כריסטינה האוקראינית ובעלה הישראלי מיכאל פוגשים בשדה התעופה את ולריה, אחותה של כריסטינה שהגיעה כדי להתחתן עם איתן. היא שודכה עי מיכאל שזהו מקצועו: לשדך בין נשים שחיות במצוקה עם גברים ישראלים שלא הצליחו למצוא בנות זוג ישראליות.
הסרט מתחילתו מציג אידיליה של אושר ואהבה בין בני הזוג המארח. לכאורה, זה גם מה שמצפה לולריה, וכריסטינה תזכה בתחושת אחוות אחיות במדינה שבה היא מנסה למצוא את מקומה.
בארוחת הערב שבה איתן וולריה נפגשים לראונה מחוץ למסכי הסקייפ, המאמצים של כולם לייצור תחושה של אושר הולכת ומתנפצת אט אט והסדקים הולכים ונפערים בצורה הדרגתית ומאופקת.
איתן מבין שכריסטינה צריכה להמתין שנה כדי לקבל את אזרחותה, והוא שואל את מיכאל: "עד אז – היא עושה מה שאתה רוצה?"
ובאותה ארוחה, כשמיכאל אומר לאשתו: "את יודעת שגם את יכולה לעוף מפה", אנו מבינים שהתלות הכספית בו, ההמתנה שלה לאזרחות, ההמתנה עד שתתחיל לעבוד בהנהלת חשבונות- הכול נמצא בערבון מוגבל. כריסטינה היא אזרחית ממדרגה שנייה, מהגרת שנקנתה בכסף, ומשלמת מחיר גבוה עבור החיפוש שלה אחר האושר.
בשלב מסוים, משום מה ולריה מסתגרת בשירותים, ואחר כך מצורפת אליה גם אחותה. הדרמה נבנית גם בשל המסכות המוסרות זו אחר זו, וגם משום שכל העלילה מתרחשת בדירה אחת, ומצטמצמת אחר כך למרחב מגביל- השירותים.
הנשים נמצאות במרחב הזה, והגברים מחוצה לו.
ההסתגרות בשירותים בונה מתח דרמטי, שכן, לא ברור מדוע ולריה מתבצרת שם. המצב מסלים ובמקביל מזג האוויר הסוער בחוץ, הגשם, הברקים והרעמים תואמים את הסערה בבית.
הבעות הפנים המעודנות, האמביוולנטיות של כריסטינה (בזכות משחקה המעולה של לנה פרייפלנד) מרמזות רמז מטרים לבחירתה הסופית.
איתן, טוב הלב, הנדיב, שהתאהב בולריה, שלח זר פרחים, נתן לה במתנה אייפון חדשני, מציע לה לקחת אותה לים המלח ומוכן לקטוף עבורה את הירח כדי שתהיה אשתו. הוא רוצה ללמוד עליה עוד ועוד ולכן, שואל אותה אם היא יכולה לספר לו משהו חדש על ילדותה. היא מספרת שאימן קנתה שני אפרוחים, כריסטינה לקחה את האפרוח "הטוב" והותירה לאחותה את "הפגום", כך שלבסוף -האם לקחה את שתי התרנגולות.
הסיפור הזה נראה סתמי, והוא משמש רמז מטרים (מקדים) לסיום.
למרות שכריסטינה מטפחת את דירתם, ומשתדלת להכין מרק קובה סלק בדיוק כמו חמותה, היא לעולם לא תצליח מנקודת מבטו של בעלה. הוא רוצה מרק בדיוק כפי שמכינה אמו. הפערים התרבותיים באים לידי ביטוי דרך האוכל. דירתם המטופחת שתולה בשכונה שבה נשמעים צעקות השכנים, בין בתיה המתפוררים של בת ים. אשליה בתוך מציאות מתפוררת.
סרט נפלא, מבוים, משוחק בצורה מעולה בעיקר עי השחקניות.
ממליצה מאוד.
בימוי ותסריט: מכיל ויניק
משחק: יעקב זדה-דניאל, אברהם שלום לוי, הלה סורג'ון-פישר
ישראל, 2022
78 דקות
