חמצן

בשיח עם הבמאית נטעלי בראון לאחר הקרנת הסרט, סיפרה כי הרעיון לסרט עלה כאשר ב"צוק איתן", אח של חבר טוב של בנה נהרג. ואז בנה אמר לה, מה שהפך את בטנה: "אל תדאגי אמא, כשאהיה חייל אני רץ מעולה, ואני ארוץ בין הכדורים".

נדמה שהסרט מתאר את המלחמה האחרונה אך הוא צולם חודשיים לפני השבעה באוקטובר.

והסרט מתחיל בסצנה שבה ילדי בית ספר יסודי, והמורה שלהם ענת מקיימים טקס של שחזור שחרור העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים (טקס שהועתק כפי שהוא מתקיים על פי משרד החינוך).

ענת כותבת ואוהבת לצטט שירי משוררים בכל מיני הקשרים. היא אם חד הורית לעידו, שאמור להשתחרר מהצבא. אולם, חטיפת חייל בלבנון מקפיצה את כל אזור הצפון ועידו מתנדב להישאר בסיירת גולני ולהתכונן לכניסה קרקעית.
למרות שהוא חולה אסתמה, סבו, תת אלוף שהשתתף בכיבוש ירושלים, ובעצמו הלום קרב, דאג לסדר לנכד שלו את מבוקשו.
יש לציין אף אימו חתמה לו.

ובכל זאת, כאשר היא מצפה לשחרורו, ולטיול משותף שתכננה להודו, כאשר היא רואה את סירובו להישאר בבית, היא דואגת ש"ישוחרר" ל 3 שעות למסיבת הפתעה שמכינה לו חברתו תמר.
אבל היא לא מסתפקת בזה, ועושה מעשה קיצוני, שאולי הרבה אימהות לחיילים בעזה ביהודה ושומרון ובצפון היו מבצעות אילו היה להן האומץ. ואכן, נורית גלרון המגלמת את יעל חברתו של הסב, אומרת לענת: "את האישה השפויה מכולם".
בינתיים יש אימהות ואבות המנסים להציל את גורל בניהם בכך שהן בוחרים לעזוב את הארץ.

יש הטוענים, כי זה גורלנו ל"נצח תאכל חרב", להיות במצב תמידי של מלחמה, ושאבות ואימהות יקברו את ילדיהם.
אני מתנגדת לשטיפת המוח הזאת. זה לא גורל, זאת בחירה, אפילו אחרי השבעה באוקטובר!

השם "חמצן" מבוסס על שירה של דליה רביקוביץ והוא גם מסיים את הסרט. (גם בנה נקרא עידו).
מיותר לציין, שהסרט דווקא משאיר את הצופים במצב של חסר בחמצן.

שְׂמָמִית עַל קִיר בֵּיתְךָ, עִדּוֹ,

אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת.

עֲלֵה שָׂרָךְ מִן הַצְּמָחִים שֶׁבֶּעָצִיץ,

פִּסַּת נְיָר, מַפַּת שֻׁלְחָן, מַאֲפֵרָה,

מַחְבֶּרֶת אַקְטוּאַלְיָה אוֹ צִיּוּר.

כָּל אֵלֶּה מְלַוִּים אוֹתְךָ כָּל יוֹם

רוֹאִים אוֹתְךָ וְנִקְלָטִים

בְּתוֹך מֶרְחַב שְׂדֵה רְאִיָּתְךָ.

אֵין צֹרֶךְ לְחַפֵּשׂ תְּגוּבָה רִגְשִׁית.

אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת בִּסְבִיבָתְךָ הַמּוּחָשִׁית,

מֻנַּחַת, לֹא נִרְאֵית.

כְּלוּלָה בִּסְתָמִיּוּת בְּתוֹך חָלָל

שֶׁבְּתוֹכוֹ אַתָּה שׁוֹאֵף, נוֹשֵׁף, שׁוֹאֵף, נוֹשֵׁף

חַמְצָן.

אֵינֶנּוּ מְדַבְּרִים עַל אַהֲבָה, עִדּוֹ.

אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת סִיד הַקִּירוֹת

מַשְׁקוֹף חַלּוֹן אוֹ מְגֵרַת גַּרְבַּיִם

בְּחֶדֶר הַסּוֹפֵג אֶת תַּהֲלִיךְ

חִלּוּף הֶחֳמָרִים שֶׁלְּךָ

שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת בְּכָל לַיְלָה.

סרט חזק מאוד, שמעורר מחשבות על הורות לבנים במציאות של מלחמה.
שחקנים: דאנה איבגי הנפלאה, בן סולטן, מרק רוזנבאום