פול גרף לומד בבית ספר ציבורי בקווינס, השנה היא 1980.
במקום ללמוד הוא מצייר. הוא רוצה להיות אמן, ועולמו, עולם של דמיון וחלומות.
הוא מתחבר עם ג'וני, נער שחור, שאף הוא לא משקיע את עיקר מרצו בלימודים. נער שהחיים לא האירו לו פנים, ויודע שהגזענות כלפיו רק מפחיתה את סיכוייו להצליח, ולמרות זאת, לא מוותר על חלומו להיות אסטרונאוט.
פול, בן למשפחה יהודית, אביו שרברב, האם מנסה להיות מעורבת בנושאי חינוך. זאת משפחת מהגרים שנושאת איתה את זיכרון העבר- היותם נרדפים באירופה.
הסב, אהרון (אנתוני הופקינס) הוא העוגן בחייו של פול. כמי שהוריו נמלטו מאימת הנאציזם, הוא מביא לשיחותיהם את תובנותיו על החיים, ומדריך את פול לאמץ לקרבו גם את השונה.
בתמיכתו של הסב, פול (בנקס רפטה הנפלא) מועבר לבית ספר פרטי, כדי להגדיל את סיכוייו לעתיד טוב יותר. שם הוא פוגש את ילדי העשירים, השבעים, שמייעדים אותם לתפקידים מכריעים בחברה האמריקאית. הוא מרגיש חנוק ע"י העניבה, המסמלת את דיכוי עולמו הפנימי.
החינוך הנוקשה בשני בתי הספר לא מתאים לנפשו האינדיבידואליסטית, נפש האמן של פול. והוא מורד ביחד עם חברו.
אלא שפול ניצל, וחברו משלם את מלוא המחיר.
זהו סיפור על התנפצותו של החלום האישי הפוגש את החלום האמריקני, של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
במרכז הסרט סיפור התבגרותו של פול בתוך משפחתו היהודית (ששינתה את השם עם ההגירה לאמריקה) על רקע בחירת רייגן לנשיאות.
שם הסרט למעשה מבוסס על אחת מהצהרותיו הלוחמניות של רייגן המאיים ב"אם כל המלחמות" שעשויה לפרוץ אם הקומוניסטים מן הקרמלין לא ייטיבו את דרכם הכותרת העברית "ימים של תום". יוצרת עיוות מחפיר של השם המקורי: Armageddon Time- שפירושו: ימים של מאבק בין כוחות החושך לכוחות האור ביום הדין.
ג'יימס גריי, במאי יהודי אמריקאי מספר את סיפור ילדותו. "במובן מסוים צפיתם בסיפור שלי" כך אמר, כשהוא דומע בהקרנה בפסטיבל קאן האחרון.
אהבתי מאוד.
בימוי: ג'יימס גריי, (המהגרת, העיר האבודה Z, אודסה הקטנה)
2022 ארה"ב
משחק: אנתוני הופקינס, אן האת'וויי (האם אסתר גרף), ג'רמי סטרונס (האב)
