זהו סרט שכנראה יעורר אי הסכמות:
הראשונים יטענו, שזהו סרט שכבר ראינו, צפוי, מתקתק.
האחרים יטענו, כי למרות זאת, יש בסרט הזה משהו מענג, לא רק הניחוחות של התרבות הסאמית (לפלנד- פינלנד), איילים שהם חלק מהנוף הטבעי, סאונה פינית, לבוש ומאכלים מקובלים, אלא גם הסיפור האנושי והדרך שבה הוא מסופר.
ג'אנג האלמן מגיע עם בנו ניו ניו כדי למצוא אדם בשם פונגטרון. אף אחד לא שמע עליו ובינתיים הוא עוזר לסירקה להגיש מנות שף טעימות לתיירים, ובהמשך- גם לבני המקום.
אוכל הוא עניין תרבותי, ונקודה זו מודגשת מאוד בסרט זה. הסמאים הרגילים לנקניקיות ולפירה של סירקה מסתכלים בחשדנות במאכלים החדשים היוצאים מן המטבח. זהו מפגש תרבותי, ואנגלית משובשת מנסה לצמצמו. האוכל הוא גם מרפא לנפש ולגוף, כך מאמינים כל הניהנים ממטעמיו של ג'אנג.
הקשר הרומנטי בין ג'אנג לסירקה (אנה מאיה טוקו, וזכתה ה"רוקדים עם כוכבים") צפוי ובכל זאת, המקום, הצילומים, התרבות האחרת הופכים את הצפייה בסרט לחוויה מהנה, במיוחד, בלילות הקיץ המהבילים.
בימוי: מיקה קאוריסמקי
הרצאה מקדימה:
אוכל מהסרטים- אוכל כמשל לחיים
