הקולנוע ההוליוודי עסק לא מעט במהגר החדש שמגיע לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
גם הקולנוע הישראלי משקף את המציאות החברתית של כור היתוך וניתן לראות זאת בצורה בולטת בסרטים כמו " סאלאח שבתי" ו"קזבלן" המדגישים את הפער בין המהגר החדש לבין התושבים הוותיקים, את הרצון להשתלב, לחוש שייכות ויחד עם זאת לשמור על תרבות המוצא.
בשנים האחרונות הקולנוע האירופאי מהווה מראה למציאות החברתית שאתה מתמודדות ארצות אירופה: הגירה המעלה שאלות אנושיות, מוסריות, דמוגרפיות חשובות.
במאי קולנוע בעלי תודעה חברתית מוסרית משתמשים בסרטיהם כדי לעורר תודעה בינלאומית, לגרום לצופות ולצופים לשאול שאלות: באיזו חברה הם רוצים לחיות? מהו עולם הערכים שלהם?
מכאן צומח קולנוע המבקש לטלטל את הצופה ולגרום לתהליך של שינוי במהלך הצפייה בסרט עד שלב עזיבת האולם (או המחשב בימי קורונה…) וגם אחריו.
הרצאה המוכיחה כי לאמנות השביעית יש תפקיד חברתי ומוסרי ולא רק בידורי.
