גברים באיטליה של שנות ה-40 לאחר המלחמה מתייחסים אל הנשים באופן מחפיר, שובניסטי. הן משרתות את הגברים, נאסר עליהן לעבוד, לכאורה, מדובר באהבה, אך בעצם, ברכושנות ובקנאות בעלת השלכות חמורות.
כך קורה לדליה הנשואה לאיוואנו האלים, המשתכר, שיוצא בערבים לזונות ולמשחקי הקלפים, וחוזר ומכה אותה בכל פעם שהיא לא מתנהגת כרצונו. הילדים כבר יודעים שעליהם ללכת לחדרם, החלונות מוגפים ודליה ממתינה למר גורלה.
למרות שאינה עוזבת, בעבר ניסתה ונכשלה, היא חוסכת כסף רב בהסתר כאשר היא מבצעת עבודות מסביב לשעון. כשהיא נחשפת לעתיד בתה, שהוא המשך ישיר ושידור חוזר של חייה שלה, היא פועלת בדרך יוצאת דופן ומצילה אותה מגורל זה, מבלי שאף אדם ידע על יוזמתה זו.
לחיות תחת פחד וטרור ביתי, והעמדת פנים מתמדת שהכל בסדר, כל אלו דורשים כוחות אדירים. כולם יודעים שאיוואנו מפליא בה את מכותיו, הסימנים הכחולים נראים על כל חלקי גופה. למרות כל אלה, דליה איננה רק דמות שורדת למען ילדיה, ומשום שאין לה לאן ללכת, היא דמות נלחמת, חזקה, יוזמת כנגד כל הסיכויים.
בסיום הסרט, ראשית ניצחונן של הנשים מתבטא כאשר הן זוכות להצביע, וזהו שלב משמעותי בדרכן אל חירותן, עצמאותן ויכולתן לשלוט בחייהן.
"מחר יום נוסף" הוא סרט על תקווה אפשרית למרות הפחד, האלימות, הבוז גברי.
נשים יכולות להיות נחותות מבחינה אובייקטיבית, אולם, חזקות ולשלוט בגורלן במגבלות המציאות. נשים כמו דליה יודעות לנתב את הכסף העומד ברשותן לטובת שיפור איכות חייהן ועתיד ילדיהן, בשעה שהגבר מפנה אותו להימורים, שתייה והרס משפחתי.
פאולה קולטלזי היא תסריטאית וסופרת והשחקנית שמגלמת את דליה. הבימוי שלה מופלא וראוי לכל שבח, כך גם משחקה, המימיקה העדינה. המוסיקה המשולבת גם ברגעים של אלימות (אולי מרככת אותה), והבחירה בשחור לבן היא יותר מנבונה.
118 דקות, איטליה 2023
סרט מעולה, חוויה קולנועית יוצאת דופן, רוצו לראות.
