סרט מסע של זוג אוהבים היוצאים בקראוון לקונצרט המיועד של סם. בדרכם, הם חולפים על פני הנוף הכפרי האנגלי.
באחת מתחנותיהם ייפגשו עם בני משפחתו של סם, בבית בו גדל עם אחותו לילי ובעלה קלייב ועם חבריהם מן העבר המשותף.
טרקר הוא סופר אשר לכאורה כותב את ספרו, שאמור לצאת בקרוב, אבל בשל הדמנציה המחריפה שלו הוא בעצם לא מסוגל. סם הוא מוסיקאי, פסנתרן שעושה קאם בק אל אולם הקונצרטים.
סם חש שהוא מאבד את השליטה בחייו, ולכן לא מוכן להמשיך הלאה. טרקר מבקש לטפל בו, לסעוד אותו, ולא לשחררו. זהו בעצם קונפליקט בין תלות לעצמאות, שחרור והיאחזות גם אם מקור הקונפליקט הוא אהבה.
העובדה שמדובר באהבה בין שני גברים היא מאוד שולית בסרט, והצופות והצופים יכולים לחשוב על מצבים של פרידה מאדם חולה ואהוב.
כיצד נפרדים? האם משחררים? האם נאחזים?
סרט על אהבה, על חברות רבת שנים, ועל הכורח להיפרד.
ועולה השאלה: איזה זיכרון רוצים לשמר? את מי שהיו או מי שיהיו
?
טרקר המפוכח, הציני, העיקש, מבין את הקושי הרגשי ומתאר את המצב המורכב ביניהם כמו מצב שבו מתאבלים על מישהו שהוא עדיין חי, שמצטערים ומתגעגעים למשהו, שפעם היה נהדר.
כבכל סרט מסע היעד- הקונצרט הוא רק התירוץ, ובעצם, כל דבר שנעשה או נאמר בסרט זה הוא בצל הפרידה הצפויה.
המוטיב המנחה בסרט בעל משמעות סמלית הוא התמונה הפותחת והמסיימת את הסרט וקשורה לדמותו של טרקר המתעניין באסטרונומיה, ומתבונן בכוכבים בעזרת הטלסקופ. מכאן גם שם הסרט:
מתוך ויקיפידיה: "סופרנובה Supernova היא תופעה שבה כוכב מסיבי מתפוצץ משום שהלחץ שההיתוך הגרעיני יוצר בו כלפי חוץ אינו מספיק כדי לאזן את כוח הכבידה העצמי החזק שלו כלפי פנים… הסופרנובה היא שלב הסיום במחזור החיים של כוכב כבד. כאשר אוזל הדלק הגרעיני בכוכב (כלומר, כלים היסודות שיכולים להתמזג בהיתוך גרעיני ליסודות כבדים יותר תוך שחרור אנרגיה), אין כוח שיתנגד למשיכת הכבידה העצמית שלו, והכוכב קורס לתוך עצמו."
טרקר אומר לאחייניתו של סם כי כאשר כוכב מת חלקיו הם אלה שמהם אנו בני האדם נבראים. מדובר באחדות קוסמית שמאחדת את האנושות עם הכוכבים. ועוד הוא אומר לה:
"לעולם לא נסבול מחוסר בפלאות
אלא
מחוסר פליאה"
(משפט לקחת ולאמץ מהסרט).
סרט בריטי משובח בשל הריאליזם, בשל הבימוי והתסריט, בשל המשחק של שני הכוכבים: קולין פירת' (נאום המלך, יומנה של ברידג'ס ג'ונס) וסטנלי טוצ'י (טובת הילד).
חוויה מרגשת, שגורמת לי להבין את כוחו של הקולנוע לשקף לנו את חיינו, על מורכבותם, על הדבש והעוקץ
לכו לראות, ממליצה מאוד.
במאי: הארי מקווין
אנגליה 2021, 112 דקות
הרצאה מקדימה:
על גיבורי מסע בקולנוע ובחיים- "האדם בשובו אינו האדם בצאתו"
