בעקבות מותו של נתי (לא ספוילר, מופיע כבר בתחילת הסרט) אחותו עדן מגלה שהסתיר ממנה את אהבתו למאיה. המפגש בין השתיים הוא בין שתי צעירות מאוד שונות: עדן (ליה אללוף)היא מעין פאם פאטל, עובדת כברמנית במועדון תל אביבי ומנהלת רומן עם הבעלים (שלומי שבן), ואילו מאיה (דריה רוזן) היא תלמידת תיכון טובה.
המפגש ביניהם מוסבר על הרקע של האהבה המשותפת לנתי (עדו טאקו). היחסים בין מאיה לאחיה אינם רגילים. אולי הם מוסברים בגירושי הוריהם, ואולי באופייה של עדן שנדמה שיש מאפיינים ארוטיים ביחסה לאחיה.
נדמה שעדן זוממת משהו כאשר היא מתקרבת למאיה, ואנחנו הצופים נמצאים במתח לאורכו של הסרט, וניסיון להבין מהן כוונותיה האמיתיות.
המוטיב של סקס ומוות הוא מוטיב מנחה בסרט: הוא מתבטא בחיי הלילה של הצעירים במסיבות במועדון, הריקודים, ההשתכרויות, המין החפוז, אלה מבטאים את הרצון לחיות ויחד עם זאת כל הזמן מרחף מעל לדמויות כאב האובדן והוא אינו מרפה משתי הצעירות.
נתי ועדן הם "הנצנצים" ואילו מאיה היא החנונית, "סאחית" אך זו גם הסיבה שהיא נמשכת לשניהם.
זהו גם סיפורה של משפחה שהתפרקה. האב (יעקב זדה דניאל) עזב והוא בעלים של מסעדה בהולנד, ובנה לו חיים זוגיים חדשים. עדן קרובה אליו יותר מאשר לאמה (נטע גרטי) איתה היא מנהלת מערכת יחסים מורכבת שקשורה לעבר.
זהו סרט הביכורים של תום נשר, ואי אפשר לנתק את הטרגדיה המשפחתית של מות אחיה, ארי נשר בתאונה, שמו מופיע עוד בשלב הכותרות וגם בסיום. אך אין זה סיפורה של משפחת נשר.
הסרט זכה בארבעה פרסי אופיר, והוא מעורר סקרנות רבה לגבי עשייתה הקולנועית של הבמאית בהמשך.
ישראל, 2024, 107 דקות
התיאוריה של מרגריט Marguerite's Theorem
מרגריט הופמן, גיבורת הסרט היתה הגאונה של הכיתה, וכעת בגיל
