האמי רמזאן הבמאי מקדיש את סרטו הראשון להוריו.
הוא יליד איראן וכנראה מספר את הסיפור המשפחתי שלו כמהגרים בפינלנד.
מדובר במשפחה אוהבת, דואגת, שמחה. הם חיים במרכז פליטים והווייתם חרדה ליום שבו בקשתם למקלט מדיני לא תתקבל.
ובינתיים גיבור הסרט ראמין, מתערה בחברה, נהנה ממעשי משובה יחד עם חברו יגיי וגם מתאהב.
המציאות הזאת של מהגרים שחייהם תלויים במדיניות של המדינה אליה הם מהגרים, חסור יכולתם לבנות מחדש את חייהם וחיי בני משפחתם, האימה של הגירוש המרחפת מעל ראשם היא מציאות ולא סרט.
בשנים האחרונות נעשים סרטים רבים בנושא: "אנטיגון- בשם האח", "המתיקות שבבטן", "פאהים- הרחק מהבית", "אפשר לנשום בשקט"- אלו סרטים ריאליסטיים המתארים גם את המפגש שבין "החדשים" לבני המקום וגם את הבירוקרטיה שלתוכה הם נקלעים.
הרצאה מקדימה: מהגרים מהסרטים – על הגירה, שייכות ואחווה
