לכאורה, נדמה, לפחות על פי ההתחלה כי זה עוד סרט על מורה אחר שישנה את חייהם של תלמידיו. אולם, לא כך הוא.
טום מישל המורה החדש לאנגלית בפנימייה לילדי עשירים בבואנוס איירס, מגיע בשעותיה האפלות של המדינה: הקיטוב בין הסוציאליסטים לפשיסטים וההפיכה בארגנטינה. כדי לסבר את העין במהלך שנות הדיקטטורה "נעלמו" 30 אלף איש.
עם פרוץ ההפיכה טום יוצא לשבוע חופשה באורוגאווי, להשתחרר, לרקוד, לפגוש נשים.
המורה לפיסיקה שנילווה אליו לחופשה הוא דמות שונה לחלוטין: די משעמם, שרוי באבל על שאשתו עזבה אותו למען חברו הטוב. כאשר הוא אומר לו כי יש לו עניין מיוחד בסיפורים אישיים, טום לא משתף פעולה, ורק בהמשך נבין מדוע.
ושם לאחר בילוי במועדון לילה כשהוא פוסע עם האישה שפגש, הם מצילים פינגווין, שכמעט הוכחד בשל דליפת נפט על החול. הוא עושה זאת לא בשל חמלה מיוחדת ליצור האומלל, אלא כדי להרשים את האישה. הדברים מתגלגלים כך שהפיגווין חוזר אתו לפנימייה, שם הוא נאלץ להסתירו.
את חדרו בבניין הפנימיה מנקות מריה ונכדתה סופיה ונוצר קשר הולך ומתעצם בין השלישיה והפינגווין.
כאשר סופיה נעצרת ע"י השלטונות, וטום עומד מנגד, מתחדדת אחת השאלות המרכזיות שהסרט מעלה: הטוב והרע שבאדם, והמורכבות הזו שקיימת במין האנושי.
לקראת הסוף מתגלה הסיפור האישי של טום וגם המשמעות הסמלית של הפינגווין. בנאום הסיום טום מזדהה עם הפינגווין ונדמה, שהוא סימל חלק עמוק באישיותו, ולכן גם איפשר לו לעבור תהליך דרמטי של שינוי.
הסיפור על טום מישל הוא אמיתי, מבוסס על ספר הזיכרונות שכתב בעקבות סרטון שמצא על "הפינגווין בבריכה". סצנה זו מתקשר לשאלה מתי אנחנו מצייתים לחוקים ומתי אנחנו מחויבים להפר אותם.
שירי המשוררים שטום בוחר ללמד את תלמידיו דורשים דיון מעמיק יותר. בכולם יש אמירה חתרנית, מחאתית המטילה ספק בציות של ההמונים ובקריאה ללוחמים, לעם, לצאת נגד המיעוט, מנהיגיו.
הבמאי פיטר קטנאו ( "ללכת עד הסוף", "נשים בחזית") הוכיח כבר בסרטיו הקודמים, וכך גם בסרט זה הוא יודע כיצד לשלב בד בבד גם הומור וגם כובד משקל.
החלק הראשון של הסרט אפילו משעשע, והוא הולך ונעשה מעיק בהמשכו.
זהו סרט מרתק גם בשל התסריט, הבימוי, ובשל המשחק הנפלא של סטיב קוגן ("פילומנה").
ישנם סרטים רבים המתארים באיזה אופן המפגש עם האחר משנה חיים, וכאן מדובר בפינגווין מתוק ,שמצליח לעשות זאת. אנו יודעים כי אנשים נקשרים בעבותות אהבה אל חיות המחמד שלהם לא פחות מאשר לבני אדם.
אנגליה 2025 110 דקות
