את "גבר נכנס בפרדס" ספרו האחרון של אשכול נבו קראתי בנשימה אחת. נבו יודע לספר סיפור, שגם אם יש בו הפלגה אל מחוזות הדמיון הוא כל כך מוכר. שכן, הוא מספר את הסיפורים הזוגיים, המשפחתיים שכולנו מכירים או לפחות שמענו עליהם.
פיסקה שתפשה אותי חזק: "יש הורים שאוהבים את הילדים שלהם מלמטה למעלה , ויש הורים שאוהבים מלמעלה למטה"
וההסבר- יש הורים שצריכים קודם כל להרגיע את הדאגות שלהם ורק כשהם רגועים הם יכולים להתפנות, להתפעל. ושי הורים שקודם כל חייבים להתפעל מהילדים שלהם, ורק אז הם מוכנים לראות מה בכל זאת מדאיג".
שלושה סיפורים קצרים שיש ביניהם חוטים מקשרים דקים, כאשר בסיפור האחרון יש אזכור דמויות שהופיעו בסיפורים האחרים, אך לא מעבר לזה.
בספור הראשון "דרך המוות" הגיבור, עומרי, המנסה להשתקם ממשבר נישואיו מסתבך בקשר עם מור, שאיבדה את בעלה בטרק אופניים ב"דרך המוות".
בסיפור השני "היסטוריה משפחתית" הגיבור הוא ד"ר קארו, רופא ותיק, מוערך מאוד ע"י החולים המוקירים לו תודה על שהציל את חייהם, מלווה מתמחים במחלקה הפנימית בבית החולים. רגע אחד משנה את מעמדו, וגם כאן מעורבת ליאת, אישה צעירה.
בסיפור השלישי "גבר נכנס בפרדס" מסופר הפעם ע"י חלי, הגיבורה, שבעלה נעלם בפרדס, והיא נותרת עם התעלומה הגדולה, מדוע.
וכאן הביטוי "נכנס לפרדס" שמקורו בתלמוד במסכת "חגיגה" על ארבע חכמים שנכנסו בפרדס- פשט, רמז, דרש וסוד, ואשכול נבו מנהל דיאלוג מתחכם עם הסיפור התלמודי.
בשלושת הסיפורים מופיעים מוטיבים שקל מאוד להצביע עליהם: יחסי גבר אישה, הקשר בין הורים לילדיהם, ובמיוחד, אבהות משמעותית, אבהות המנווטת את הגבר לבחור אחרת, אילולא היו לו ילדים.
בשלושת הסיפורים הגבר נמצא במשבר (גרוש טרי, אלמן טרי, בודד), והסיבוך בעלילה מתהווה בשל בחירה שטורפת את כל הקלפים.
בשלושת הסיפורים נוצרת דרמה ומתח גם בשל שתילת רמזים מקדמים, וגם בשל העלילה הנרקמת, שיש בה תהפוכות והפתעות. מכאן נפש הקורא/ת מבקשת לדעת- וכל אלה גורמים להיאחז בסיפורים ולא להרפות מן הקריאה.
ניתן גם להקשיב לספר ב Icast- הקשבה לשחקנים/ שני קריינים וקריינית אחת הקוראים את כל אחד מהסיפורים, כל אחד/ת בדרכו/ה הנפלאה.
מומלץ.
