עד סוף המאה ה-18 אהבה הייתה אהבה לאל- בכנסייה. אולם כשתהליכים של ההשכלה, הנאורות, חילון, אינדיבידואליזם, המעבר לעיר הגדולה, ובהמשך הרדיפה אחר האושר- אלה גרמו לכך שהוחלף הרעיון: ומכיוון שניטשה הכריז על מותו של האלוהים, צמח אל אחר במודע ולא במודע
במהלך המאה ה-20 המטרה שעמדה בפני מרבית האנשים הייתה למצוא את החצי השני ואת אהבת חייו, ואם לא מצא- פשוט עזב וחפש בן זוג אחר. כששואלים אנשים מה גורם להם לקום בבוקר שמחים- הם עונים אהבה לילדים, לבני הזוג, לחברים, לבע"ח. יש במוח שלנו מנגנון המשותף לכל בני האדם והוא מנהל אותנו, את המערכת הרגשית שלנו
אם בודקים בספרות העולמית נמצא כי אהבה קשורה לכאב, לסבל, לייסורי הנפש.
וודי אלן בסרטו "אהבה ומלחמה" (1996) שבו הוא מתבונן באופן סאטירי ופארודי ומתכתב עם "מלחמה ושלום של טולסטוי שותל בדבריה של דיאן קיטון את המשפטים הבאים:
"לאהוב, פירושו לסבול, כדי לא לסבול צריך להפסיק לאהוב. אבל אז סובלים מחוסר אהבה, לכן לאהוב פירושו לסבול, לא לאהוב פירושו לסבול, לסבול פירושו לסבול. להיות מאושר פירושו לאהוב, לכן להיות מאושר פירושו לסבול, אבל הסבל עושה אותנו לא מאושרים. לכן כדי לא לסבול סצריך לאהוב, או לאהוב לסבול אול לסבול מעודף אושר. אני מקווה שאת רושמת".
המושג "עזה כמוות אהבה" (שיר השירים) זוכה לביטוי בקומדיה האלוהית לדנטה, שממנו מתפתח לרומיאו ויוליה ומתרחב לעשרות אלפי יצירות. (אנה קרנינה, מאדאם בובארי, ספריה של ג'יין אוסטין, האחיות ברונטה ועוד).
אהבה לא הוגשמה בשל סיבות חברתיות, כלכליות מעמדיות ומכאן נגרם הכאב.
אולם אם קופצים אל ימינו אנו מסתבר כי הכאב לא נעלם, אלא שסיבותיו שונות:
א. המהפכה הפמיניסטית שינתה את מערך היחסים בין גברים ונשים. יש טענה כי נשים וגברים לא מדברים באותה שפה כמדובר באהבה.
ב. בעולם המודרני שבו יש לכל אחת ואחד אפשרות בחירה של בני הזוג, האחריות מוטלת על הבוחר/ת.
ג. מכיוון שעל פי הפסיכולוגיה המודרנית הבחירה שלנו באהבה איננה מודעת וקשורה ליחסים שלנו הם הדמויות המטפלות בילדותנו, הורינו, ולצלקות הילדות שלנו- לא תמיד יש לנו שליטה על בחירה זו, ולעיתים היא מוטעית.
ד. גדל כאן דור שפונק עי הוריו והתרגל להיות במרכז, לכן מתקשה בנתינה ובמערכת זוגית שיש בה הדדיות, יציאה מהגבולות של עצמי למען האחר.
ה. הבחירה נעשית קשה יותר כמדובר בשוק צרכני כמו שפע הגבינות על המדף בסופרמרקט- אתרי ההיכרויות מציעים "הרבה דגים ודגות".
ו. "השיווק" של בני זוג נעשה באמצעות המראה החיצוני, עם דגש על המשיכה המינית, ופחות על יופי פנימי. זה יוצר בלבול גדול (אם נוסיף לכך את סעיף ג'). אפשר לראות זאת בפרקים רבים של הסדרה "סקס בעיר הגדולה".
האם האהבה כפי שהכרנו אותה בספרים ובסרטים עומדת להיעלם בצורת הולוגרמה, ובינה מלאכותית תנהל עבורנו את העולם הרגשי הזוגי שלנו?
על כך נעשה הסרט "היא" (2013) המתאר גבר המתאהב בקול של תוכנה שרכש. הוא ממש מתמלא תשוקה ורגש כלפיה.
אך אל ייאוש, אהבה היא צורך קיומי. נבקש אותה גם אם קשה.
אתה אנו קמים עם חיוך רחב בבוקר, ואתה נרדמים בלילות. היא חמצן לגוף ולנשמה.
זאת טעימה מההרצאה "אתגר האהבה- עבר- הווה עתיד.
ניתן להזמינה לחברות וארגונים המבקשים תוכן ייחודי המשלב קולנוע, פסיכולוגיה, פילוסופיה, ספרות שירה ומוסיקה ומתאים ליום המשפחה, האהבה, האישה.
לתקציר ההרצאה– לחצו כאן
