קולנוע פוגש פסיכולוגיה

פרידה בין בני זוג, גירושין, מחלה, קשיים כספיים, תעסוקתיים, אובדן אדם אהוב, – כל אלה מוכרים לנו בחיינו ובחיי סביבתנו. גם עולם הקולנוע, המשקף את

ג'אנר המסע מוכר לנו כבר מהמקרא  והמיתולוגיה ב"אודיסאה" של הומרוס (תלאותיו של אודיסאוס על רקע מלחמת טרויה ואחריה). מאז נכתבו מיליוני סיפורים ונעשו עשרות סרטים,

גם בקולנוע וגם בחיים המפגש עם הזולת הוא הזדמנות לשינוי שכן, האחר משמש כמראה. לכן, אפשרי שתהיה התבוננות מחודשת בתפישות העולם, בהתנהגות, בשינוי מערכות יחסים,

עם בואנו לעולם אנו מגורשים מגן העדן שבו סופקו לנו כל צרכינו ללא שום קושי. מעתה נאלץ לבקש, לדרוש לוותר, לחיות על פי חוקי ה"בסדר-

טוטו כל חייו מתגעגע לסינמה פרדיסו ולאלפרדו שלימד אותו הכל, ריי צ'ארלס כל חייו סבל מרגשות אשם שגרמו לו להרס עצמי בבגרותו. על הגעגוע לילדות,

דניאל מנצח על המקהלה המקומית בכפר בו גדל ומלמד את אנשיה למצוא את "הליבה". ג'רמן, פוגש זקנה על הספסל בגן הציבורי, והיא מתחילה לקרוא בפניו

כיצד נגדיר "שונה", "חריג"?מי מחליט על חריגותו של אדם?באיזה אופן בחר הקולנוע להתמודד עם האתגר של הצגת היוצאים מן הכלל בחברה?נבחר סוגי "חריגים" מגוונים ונבחן

סצנות רבות מתרחשות על ספת המטפל, והיחסים הנרקמים בין מטופל ומטפל מגוונים ומפתיעים בקולנוע כמו במציאות. על הטוב הרע והמתחזה… מדוע ג'רי, הפסיכיאטר של ויל