הסרט מתרחש בג'וג'ארט, מדינה בהודו.
הסצנה הפותחת מתארת ביקור משפחתי בקולנוע. סמי מוקסם. הוא יחזור לשם שוב ושוב במקום ללמוד ויעשה עיסקה עם מקרין הסרטים: הוא ייתן לו את הארוחה שאימו הכינה לו, ובתמורה יוכל לצפות בסרטים מחדר ההקרנה.
הקונוטציה ל"סינמה פרדיסו" ממש ברורה: יש סצנה שבה השניים יושבים בחדר ההקרנה וסמי מתבונן בפילם ובמכונה ההקרנה, והסצנה השנייה- כאשר הם רוכבים על אופניים יחדיו.
יחד עם חבריו הם ירקמו להם עולם של אור וחלומות.
זהו סיפור ילדותו של הבמאי, פאן נאלין. כשראה סרט בגיל 9 החליט שזה מה שהוא רוצה לעשות, עבר לעיר, התקבל לאולפנים של סרטים בוליוודים וצבר ניסיון.
הסרט מספר על העולם הקסום שבו מתכנסים כל אנשי הכפר, וחווים כקהילה את התמונות על המסך. הם רואים אותו סרט מספר פעמים ולכן יודעים לצטט אותו. ואז חל שינוי דרמטי שמחבל בקסם של העממיות: בשנת 2010 גן העדן הופך לדיגיטלי, "בסינמה פרדיסו" בית הקולנוע נשרף והחדש- כבר משנה את פניו.
הסרט זוכה לפרסים בפסטיבלים בעולם ומועמד לאוסקר בקטיגורית הסרט הזר.
2021, 110 דקות.
הרצאה מקדימה:
הילדות כחוויה מעצבת
