אפשר לנשום בשקט


לארה ובנה אלדר ישנים במכונית משום שהאם החד הורית מתקשה לשלם שכר דירה. המציאות הזאת הייתה נחלתם של רבים באיסלנד שעברה משבר כלכלי מן החמורים שהיו ב-2008, אך התאוששה ממנו.

כיום איסלנד היא מקום של שפע ושלווה, אליו נוהרים מהגרים רבים המחפשים מפלט ממצוקת חייהם באפריקה ואסיה.

לארה מקבלת עבודה בביקורת הגבולות בשדה התעופה, וגורמת למעצרה של אדג’ה, פליטה מגניאה – ביסאו שנקרעה מבתה ואחותה שהמשיכו לקנדה, לשם היה יעדה.

אולם מקריות מפגישה אותן שנית והפעם אדג’ה היא זו שעוזרת ללארה.
הסרט מתנהל ללא הרבה דיבורים. יש הרבה עוצמה בשקט, ובהיעדר- ואלה הופכים את הסרט לכזה שצריך להקשיב לו, לא משום שיש בו “אקשן” רועש, אלא משום שיש בו המון “אקשן” מרמז, מבעבע.

“אפשר לנשום בשקט” שייך לסרטים ששווה למענם ללכת לקולנוע: הסוג הזה של סרטים המעוררים רגשות ומחשבות לגבי הדרמה- טרגדיה המתרחשת בכפר הגלובלי, שבו מדינות אירופה המזרחית והמערבית סוגרות את שעריהן בפני המהגרים הנמלטים מן התופת.
זהו סרט הביכורים של הבמאית האיסלנדית איזולד אוגדוטיר.
הפקה משותפת של איסלנד, בלגיה ושוודיה.

סרט שבזכותו ובזכות דומיו הקולנוע זכה להגדרה: “האמנות השביעית”.
אם אינכם מחפשים בקולנוע רק בידור – רוצו לראות.

הרצאה מקדימה אפשרית: מהגרים מהסרטים- על שייכות, זהות ואחווה

להרצאות חוויה מהסרטים- לחצו כאן