ג'ירפה

לניגראד, סתיו 1945, איה היא אחות בבית חולים צבאי, בו שוהים פצועי המלחמה. היא מטפלת בהם במסירות. הכינוי שלה "ג'ירפה הוא משמעותו ברוסית- נערה גבוהת קומה.
גם מאשה שבה משדה הקרב. היא הכירה את איה שם, והטילה עליה משימה לשמור על בנה, פשקה. המפגש המחודש ביניהם לאחר מות הבן (לא ספוילר, מופיע כבר בתחילת הסרט) נושא אתו את תשוקתה של מאשה לילד. ומכיוון שהיא עצמה איננה יכולה ללדת, היא דורשת זאת מחברתה.

הסרט חושף את הצלקות שהמלחמה הותירה באלו ששבו משם. המלחמה מרחפת מעל לכל הדמויות וכל הסיטואציות כענן כבד. לא ניתן להימלט ממנה.
לידת הבן היא התקווה לאור חדש, לעתיד משמח, שאולי ירפא.

הקולנוע הרוסי העכשווי שמגיע לבתי הקולנוע שלנו הוא אף פעם איננו קומי, קליל או בידורי. יש בו אמירות קשות על החיים, הישרדות, יחסי הורים וילדיהם ("השיבה", "איקה", "אהבה חסרה", "לויתן")

סרט קודר, מדכא, איטי מאוד, הנפרש על פני 130 דקות. אך מי שמוכן להתמסר, יחווה קולנוע אומנותי, בימוי מופלא, משחק משובח.

בימוי: קנטמיר בלדוב, במאי צעיר, זהו סרטו השני, והוא נחשב הבטחה גדולה.
משחק: ויקטוריה מירושניצ'נקו (איה), וסיליסה פרליגינה, (מאשה)

עוד סרטים מומלצים:

"סאבלט"

מייקל גרין, כתב של הניו יורק טיימס, בעל הטור "הנוסע

"סול"

סולאנג' (סול) קורטיז, רקדנית טנגו וזמרת מפורסמת, מגיעה מבואנוס איירס

"המתרגמים"

המתרגמים אריק אנגסטרום, בעל הוצאה לאור מכריז ביריד הספרים בפרקנפורט

Call Now Button