הסרט מתאר מפגש בין שתי נשים בתחילתה של המאה הקודמת (1900-1907) שונות מאוד בהווייתן, אך דומות במידת מה בנסיבות חייהן.
לילי, היא כוכבת קברט שמסרה את בתה טינה בשל פיגורה. אולם, מות הוריה מחייב אותה להתמודד עם האימהות המאתגרת. היא מגיעה לרומא כדי להפקיד את בתה בפנימייה כדי שתוכל לחזור לחייה.
אז היא פוגשת את מריה מונטסורי, שאף היא שומרת סוד לגבי בנה מריו, שאף הוא סובל מהתפתחות איטית ונולד מחוץ לנישואין.
ביחד עם אביו ובן זוגה ג'וזפה מונטסאנו היא הופכת לשותפה בבית ספר בפריז, שאליו מגיעים ילדים עם צרכים מיוחדים: מוטוריים, התנהגותיים, אוטיזם, הפרעות קשב. היא מתצפתת את התנהגותם, ומגיעה למסקנה היא הם זקוקים לגירויים רבים יותר, לאהבה, והתייחסות אישית.
כך טינה מצטרפת לקבוצת הילדים תחת פיקוחה של מריה וכמותה הילדים מגיעים להישגים מפתיעים.
מריה מונטסורי סירבה להינשא לאהובה, בטענה שאיננה רוצה להיות רכושו, ולהתנהל עפ"י הנורמות החברתיות המקובלות בתקופתה באיטליה. (דרך אגב, היא לא קיבלה משכורת על עבודה בבית החולים רק בשל היותה אישה).
מונטסאנו נישא לאישה אחרת. היא ויתרה על בנה, ואביו הכריז עליו כבנו. רק לאחר 15 שנים נוצר האיחוד עם הבן, ששינה את שם משפחתו למונטסורי, והיה שותף לפיתוח שיטת מונטסורי, ויורשה לאחר מותה.
היא הקדימה את זמנה בכל מובן ועניין, ושילמה מחיר יקר על עקרונותיה הפמיניסטיים. הייתה פורצת דרך שכן, הייתה הרופאה הראשונה באיטליה ואחר כך הפרופ' הראשונה, וכמובן, בתפישתה לגבי חינוך, יחסי מחנך- ילד.
ב-1907 היא מקימה את ״קאזה דה במביני״, שבו היא מאמצת את שיטתה גם לגבי ילדים ״רגילים״.
(הסיפור של לילי הוא בדיוני.)
ציטוטים של מריה מונטסורי:
*"חינוך אפילו של ילד קטן, אם כן, אינו מכוון להכשירו לבית הספר, אלא לחיים".
*"המטרה של חינוך לגיל הרך צריכה להיות הפעלת הרצון הטבעי של הילד ללמוד".
*"מבחן אחד לנכונות ההליך החינוכי הוא האושר של הילד".
* "לעולם אל תעזור לילד במשימה שבה הוא מרגיש שהוא יכול להצליח".
במאית: לאה טודורוב
שחקנים: ז'סמין טרינקה, ליילה בכטי, פייטרו ראגוזה
הפקה: צרפת, איטליה 2023 100 דקות.
המפיץ: קולנוע חדש בע"מ
הרצאה מקדימה:
נשים יוצאות מן הכלל- בקולנוע ובחיים
