נאום אהבה מול גבר יושב- גבריאל גרסיה מרקס

הנובלה כתובה כמחזה עם הוראות בימוי ותפאורה:
"לפני הצלצול השלישי, כשהמסך עדיין מורד, והאורות באולם דולקים, נשמע מירכתי הבמה קול ריסוק של צלחות המתנפצות על הרצפה. זה לא הרס כאוטי אלא דווקא שיטתי ובמידת מה עליז. אבל אין ספק, שהמניע הוא זעם שאין לו תקנה.
בתום ההרס המסך עולה. על הבמה החשוכה. לילה. גרסיאלה מציתה גפרור בחשיכה כדי להדליק סיגריה, ופעולתה נותנת את האות להארה איטית של הבמה.
זה חדש שינה של עשירים, מרוהט ברהיטים מודרנים מועטים בטעם טוב. יש בו מיטה, מתלה בגדים עתיק, שיישאר על הבמה לאורך כל המחזה ותלויים עליוכמה מהבגדים שגרסיאלה תלבש במהלך המונולוג שלה. 
התפאורה בסיסית. זה חלל פשוט שאפשר לערוך בו שינוי מקום וזמן לפי מצב רוחה של הדמות היחידה. היא תבצע את השינויים הדרושים תוך כדי דיבור. במקרים אחדים יעלה על הבמה, באפלולית, משרת דומם כדי לערוך כמה שינויים.

בקצה הימני של הבמה, בכורסא אנגלית, בחליפה כהה, פניו מוסתרות מאחורי העיתום שהוא מעמיד פנים שהוא קורא יושב הבעל הדומם. זוהי בובה.

בסצנות השונות יובאו אגרטלים וקנקני מים וגם קופסאות גפרורים וחפיסות סיגריו או תיבות סיגריות. גרסיאלה תשתה כרצונה. היא תצית את הסיגריות מתוך דחף בלתי נשלט ותכבה אותן כמעט מיד במאפרות הסמוכות…"

עפ"י שורות הפתיחה ההלו של הוראות הבמה, השלכת הצלחות שתחזור גם בסיום המונולוג ותישאר עד סופו, מרמזת ומסמלת כי גרסיאלה שוברת את כל הכלים, מסירה את כל המסכות, קודם כל בפני עצמה. נוכחותו של הבעל כלל לא חשובה, לכן זאת יכולה להיות גם בובה דוממת.
הצורך שלה בהצתת סיגריות באופן בלתי נשלט זהו כפי שצ'כוב טען, האקדח המופיע בהתחלה ומעיד על האחרית.

הנאום שלה חושף עשרים וחמש שנות נישואים אותם הם חגגו עם אורחיהם.
השניים ברחו בעודה עירומה כביום היוולדה ונישאו בניגוד לעצת אמה של גרסיאלה. העירום הגופני יסמל את ההתערטלות הרגשית שהמונולוג מאפשר.
היא הגיעה משכונת עוני, אך התפתחה והשכילה  ארבעה תארי דוקטורט. היא מתרועעת בחברת אנשי ספרות.

בעלה העשיר, בטלן אמיתי, ובוגד סידרתי.
היא מטיחה בו האשמות על האופן שבו התנהלו חייהם המשותפים, תוך אזכור של יחסיה עם חמותה, בנה היחיד.

כותרת הספר מטעה, וטעונה במשמעות אירונית, שכן לא מדובר בנאום אהבה
אלא ב"נאום אהבה נגד"- אוקסימורון, בנאום פרידה, נאום של כעסים, נאום של התפכחות מהמציאות,
שבה גרסיאלה מבקשת לעצמה לאהוב ולהיות נאהבת כפי שלא היתה מעולם. היא מודה שאהבה רק אותו ומכאן ניתן להבין מהו מקור זעמה.

מצוין!
מחייב קריאה חוזרת כדי לעמוד על כל המשמעויות והרבדים הסמויים.

הוצאת תשע נשמות (המביאה יצירות ספרותיות איכותיות במיוחד)