באנו לשנות- נשים משנות מציאות בקולנוע ובחיים

"פמיניזם לא קשור לחיזוק נשים.

נשים כבר חזקות,

אלא לשנות
את האופן בו

העולם תופס
את הכוח הזה" (אל. די אנדרסון)

למאבק הפמיניסטי ולתנועת ME TOO  יש תוצאות נראות בעיקר בעולם המערבי.
ובכל זאת, לא הכול טופל, השוויון איננו מוחלט, המאבק לא הגיע לסופו.

בסעודיה הנשים הופלו ומופלות עדיין. בסרט "וואג'דה" (2013) ילדה קטנה מבקשת לעצמה אופניים בדיוק כמו לשכן שלה, עבדאללה. היא צריכה להיאבק במוסכמות החברתיות המקובלות בארצה, שאוסרים עליה לרכוב על אופניים משום שזה עלול לקרוע את קרום הבתולים.

בסרט אחר של אותה במאית מרים היא רופאה אבל מטופלים גברים לא רוצים שתטפל בהם למרות מומחיותה. היא מתכננת לנסוע לכנס רופאים בדובאי ולא יכולה לטוס מושם שאין לה אישור אלקטרוני והיא זקוקה לאישור של אביה, האופוטרופוס. כדי להיעזר בטובה של קרוב משפחה היא ממלאה טופס הצגת מועמדות לבחירות לעירייה ופתאום עולה בדעתה לנצל את זה כדי להשיג כביש גישה למרפאה.
היא מגייסת את שתי אחיותיה שתעזורנה לה.  אביה נגן עוד נמצא בסיבוב הופעות, הוא עדיין אבל על מות אשתו, זמרת חתונות, שהציבור לא ראה בעין יפה את עיסוקה. והנה הוא מבין שבתו דומה לאמה, ולכן לא עוצר בעדה.
מאוד קל לקחת את העולם הערבי, המוסלמי, האפריקאי ולהציגו כמפלה בזכויותיהן של נשים.

אבל זה קורה גם במערב, והקולנוע יודע לספר את סיפורן של נשים אמיצות, שלא היו מוכנות לקבל את ההגמוניה הגברית, והצליחו לשנות את הנורמות.

בסרט "איזה מין שוויון" (2010), המבוסס על סיפור אמיתי, 187 תופרות במפעל פורד בלונדון יוצאות לשביתה כאשר שכרן לא מושווה לשכר הגברים. המפעל נסגר, שכן אין אפשרות לייצר מכוניות ללא ריפוד המושבים.

בסצנה מעניינת שרת התעסוקה דאז, ברברה ראסל מזמינה את מנהיגת השובתות, ושמעת ממנה ומתומכותיה כי לא תוותרה והן דורשות 70% משכר הגברים מידית.
מאבקן של התופרות הפשוטות נמשך כמעט שנתיים ובמאי 1970 חוקק חוק שוויון שכר לנשים וגברים באנגליה.
החוק הזה אומץ גם עי מדינות דמוקרטיות נוספות, וגם בישראל ב-1995 חוקק חוק שוויון שכר לגברים ונשים.

האם הוא נאכף? האם לא היו עתירות לבג"ץ בנושא?
האם נשים מקבלות שכר זהה לגברים באותה משרה באותו ארגון?

אם נתמקד בנשים מן המגזר החרדי, נפגוש סרטים שמתארים את המהפכה המתרחשת בצורה גלויה שזכתה גם לביטוי בקולנוע.
היציאה מהחיתולים והמטבח אל עולם ההיי טק- הוא מציאות עבור נשים חרדיות רבות.
ובכל זאת מדברים כאן (גברים חרדים) עדיין על הדרת נשים.

הדרת נשים (אנונימי?)
אם כל אישה שמתנפנף שערה

תלתלים, פסים או אפילו פאה,

מסיחה דעתו של חכם בר-דעה,

אם כל בת החושפת קצה יד

או קרסולה חלילה מציץ מבעד לבד,

מביאה החכם לידי מחשבה לא צנועה,

אם כאמור "קול אישה בערווה"

ולשמוע מפיה קטע זימרה,

עלול להסית מפלפולי הגמרא,

אם ילדה המהלכת על מדרכה,

עם קוקו זהוב וחצאית חסודה,

מפריעה לאברך להתרכז בשאילתא,

אז-  יואיל כבודו, באחורי האוטובוס לשבת,

לא להשתהות על המדרכה אלא למהר לבית- כנסת,

וכדי שפריצות לא יראה – ליתר ביטחון, שילבש רעלה- זה הפתרון!

ואוסיף ואומר

אם כל אלה מסיחים דעתו של  אברך מתורה

נשאלת השאלה מה חוזקה של אותה אמונה

שכל בדל יד או רגל חשופה

גורמים למחשבתו לנדוד לדבר תועבה.
השיר מיוחס בטעות לאבשלום קור, לא ברור מי הוא המחבר)

שירים נוספים מצוטטים לאורך הרצאה זו אשר עוסקת בנשים ומיועדת גם לנשים וגם לגברים.

זו טעימונת מהרצאה "באנו לשנות- נשים משנות מציאות בקולנוע ובחיים" – זאת הרצאה ייחודית, רב תחומית המשלבת קולנוע, דוגמאות של נשים (אמיתיות, לא הוליוודיות), נחושות שלא הרפו ממאבקן לשוויון, ליחס לא חפצי כלפי נשים בטקס מלכות היופי בלונדון בסרט "לא ממושמעות" (2020), למשל.

לאורך ההרצאה משולבת העשרה מתחומי הפסיכולוגיה, אמרות מעצימות של נשים על נשים ועוד.

המטרה:
לצאת מהחוויה הקולנועית אל המציאות, לגעת בלבבות של נשים  בישראל 2023.