סרטו החדש של אבי נשר מרתק, רב שכבתי ומפתיע כל הזמן.
מבוסס על סיפור אמיתי: סופר נשכח, אמיתי קריב, כתב בעברו בשנות ה60 ספרים שזכו להצלחה שאחר כך דעכה. המבקרים קטלו את יצירתו, או חמור מכך- התעלמו לחלוטין.
גל שנער, דוקטורנטית ישראלית החיה בקולורדו אמורה להשיב לו את כבודו האבוד. כך נדמה.
כך נדמה הן שתי מילים המתמצות את חלקו הארי של הסרט. כל הנפשות הפועלות בסרט יוצרות תדמית שקרית, לא אותנטית. כל אחת ומניעיה השונים.
שאלת הזהות: מי אני וכיצד אני רוצה להיראות בעיני אחרים היא המוטו המרכזי כאן.
כפי שאומר הסופר באחד הרגעים שגם סופרים גדולים כעגנון דאגו לפרסם את עצמם, לזכות בפרסים ובנו את תדמיתם החיצונית.
מרגלית מימון שהגיעה מהפריפריה היא כעת מרגו מאי, והחלום שלה הוא להיות שחקנית בהוליווד. תמר, חברתו של אמיתי מאז ילדותם בקיבוץ התחתנה עם טייס, בחרה בסמלי מעמד גבוהים, דירה מפוארת מול הים וחיתה חיי זוגיות אומללים ושקריים.
אברשה, שנשאר בקיבוץ מגיע אחת לחודש לתל אביב, וחי כל שנותיו בשקר.
גם אמיר חדד, הבמאי מרומא, נושא אתו סיפור של זהות מורכבת והסתרת מוצאו.
סצנה אחר סצנה כל הנפשות הללו נפגשות כדי לגלות לנו עוד טפח מהעמדות הפנים שלהם.
הסופר אמיתי קריב מתגורר בבית שירש מדודו העשיר סמוך לגן הקופים ברמת גן. המקום מזכיר לו את ילדותו כששיחק עם הקופים ואמו התבוננה בו באהבה. אולי בילדות היתה הבטחה גדולה, ואילו כעת, תחושת החמצה. הכלובים ריקים, הקופים אינם. גם מרגו מספרת על חלומה לקפוץ לבריכה של הקיבוץ השכן, אבל לא אפשרו להם (נחל האסי?).
ואולי הקוף, חיה מחקה היא סמל לרצון של הדמויות להיות משהו אחר.
אצל אבי נשר כפי שהעיד בעצמו יש רצון לתעד את המיתולוגיה הישראלית, לשקף את ההוויה שלנו: הקיבוץ, המורכבות של הקיום של ערבי בארץ שחש שאדמותיו נגזלו ע"י הקיבוצים, פריפריה ומרכז, ועוד.
התפניות המפתיעות שמתרחשות לאורכו של כל הסרט יוצרות עניין רב, המתח נשמר תוך כדי מחשבות לעומקם של דברים.
בתחילת הסרט לא ברור מדוע קריב בחר דווקא במרגו השקרנית. זה מתבהר לקראת הסוף.
אדיר מילר מתגלה כשחקן אופי ולא רק כפי שהוא מוכר לנו כסטנדאפיסט. הוא מגלם את תפקידו נפלא וכך גם כל השחקנים האחרים.
בשיחה שקדמה להקרנת טרום בכורה של הסרט סיפר אבי נשר כי הוא מאמין וסומך כל השחקנים שלו, משום שהם יודעים טוב ממנו מה הדמויות שהם מגלמים מרגישות ורוצות. סוזנה פפיאן, המגלמת את מרגו היא תגלית קולנועית אמיתית ואליה מצטרפים שני כהן, יניב ביטון, ערן זרחוביץ וגם רינה מצליח – על מסך הקולנוע בפעם הראשונה.
לכו, לא רק כדי לפרגן לקולנוע הישראלי שזוכה להוקרה בכל הפסטיבלים בעולם, ובצדק. אני מאמינה שגם סרטו זה, לאחר ההצלחה העולמית ובנטפליקס של "תמונת ניצחון" יביא כבוד לקולנוע הישראלי ברחבי העולם.
120 דקות
ממליצה מאוד.
הרצאה מקדימה:
יצירתו הקולנועית של אבי נשר,
