ברט פיגאר גדל כאסופי בכפר פשוט. הוא ננטש ע"י הוריו (שזהותם איננה ידועה) ואומץ ע"י אישה כפרית שעבורה גידול ילדים הוא מעשה יומיומי. לגיבור אין לו שום יומרות בחייו פרט לטיפוח גן האחוזה. גם כאשר זוכה בתחרות הפרחים בגיל צעיר, בהמשך הופך להיות הגנן הראשי של גברת צ'רטרס, ולהוקרה בשל הידע העצום שלו בגידול פרחים הוא נותר פשוט, כאילו יודע את מקומו.
הספר המסופר מנקודת מבטו של הגיבור ומשום כך, משתמש הסופר בעולמו הפנימי, עולמם של הפרחים והצמחים, המודעות לעונות השנה, וכך הגן הופך להיות המטאפורה והדימוי המרכזי לקיום האנושי.
ממרחק שנותיו הוא כותב את זיכרונותיו ואת המאורעות שחווה: מלחמת העולם והשנייה. למרות פשטותו וצניעותו המספר משלב תובנות עמוקות לגבי טיבו של האדם והעולם, לעיתים באירוניה, לעיתים בהומור וזהו סוד קסמו של הספר.
נוצר פער גדול בין הגנן הפשוט לעומקן של התובנות והתבוננות בעולם ואנשיו.
בעיניו עיסוק בטיפוח הגן איננו עבודה משום שהוא נעשה מתוך אהבה ותשוקה אמיתית, ואילו עבודה היא דבר שעושים מתוך כורח ולכן מקבלים עליה תמורה כספית.
הסיום של הספר שבו הוא פוגש את גבירתו שכבר איבדה את זיכרונה ואיננה מזהה אותו, אומרת עליו דברי שבח, ואולם, המשפט האחרון המסיים את הספר אולי חושף יותר מכל את הנושא המעמדי, ואת חוסר היכולת של בעלי הממון להבין מה מסתתר מאחורי גנן "פשוט" לכאורה. "פרח תרח" שזהו הכינוי לו זוכה והיחס המזלזל של הסביבה כלפיו חוזרים כבומרנג אליהם באופן סמוי.
הקוראים האינטליגנטיים אמורים לקלוט את הפער בין הנכתב לבין מה שמבעבע מתחתיו.
הספר יצא לראשונה ב1950.רגי'נלד ארקל הוא משורר, מחזאי, שנודע כסופר הקלסי של סוגת הגן.
מומלץ מאוד.
הוצאת תשע נשמות (שספריה מומלצים במיוחד)
