31 יום לנחיתה על הירח, זאת הכתובית שמופיעה בפתיחה. נושא הנחיתה של חללית ישראלית מעורר כמובן עניין רב הוא מלווה את העלילה לכל אורכה.
במקביל דר' נורית בלוך, נמנית על צוות המכון לשלום הנתמך ע" השב"כ, שפיתח אלגוריתמים שמסוגלים לנבא טרור ערבי.
אולם הניסיון של יאפה, ערביה מביר זית, לרצוח את שר החלל והתיירות, הפתיע את המכון ואת נורית.
היא מובאת אל ביתה בליווי מאבטחים לפגישות בירור. הדיאלוג בין השתיים הופך לרחב ועמוק הרבה יותר מאשר המניע לרצח, האווירה והחינוך שעל ברכיהם גדלה.
בין היתר, נוצרת הקבלה בין דמותן של האימהות של נורית ויאפה.
הנושא הנשי הוא אולי מרכזו של הסרט, אשר מעלים כמעט לחלוטין את הדמויות הגבריות. יורם, בעלה של נורית נשמע רק בקולו, ואינו נראה לאורך כל הסרט. הגברים היחידים הם המאבטחים או אלה האחראים על הורדת הדגל לחצי התורן לאות אבל.
נעם קפלן, במאי הסרט, אמר לאחר הקרנת בכורה כי רצה "להעלים גברים, אולי אפילו מתחת לפני האדמה". נשים בעיניו, הן העתיד, הן יולדות את דור העתיד, ואולי אז הן גם תהיינה במרכז הבמה. דר' בלוך עוברת טיפולי פוריות, ובמקביל בודקת אפשרות פונדקאות עם מאור, הנלהבת לעשות זאת למענה ולמען יורם בעלה.
לשיטתו, העתיד הוא עולם של טכנולוגיה, של נחיתות בחלל, שאמור לאפשר חיים נוחים יותר. אולם, אנחנו, הישראלים, בשילוב ההיבריס, מנצלים זאת להפגנת עוצמה ובמעשה הכיבוש.
הגשר בין יהודים וערבים נעשה על חשבון שטחי אדמה של ערבים, המרירות והזעם מוצאים את מקומם ברצון בנקמה.
השמות הנזכרים בסרט הן בעלי משמעות אירונית: שמות של פרחים ועצים: נורית, אורן, אלון, ארז, או תקווה, מאור, או קפה נגה, ברלין.
בסיום "התקווה אבדה", ואולי משום כך אומרת נורית ליוrם כי איננה רוצה לעסוק יותר בעתיד.
הבמאי נשאל האם הממשלה הנוכחית הערימה קשיים בהפצת הסרט, ותשובתו היתה שעדיין הסרט לא התפרסם, אך חברי הממשלה "לא דואגים לאזרחים אלא רק לעצמם יש להם הרבה כוח, והם יכולים לגרום נזק, ועלינו להילחם".
תפקידו לומר את האמירה האמנותית שלו מבלי להתחשב בתגובתם.
אני משערת, שהסרט הזה לא יעבור חלק בגרונם של אנשי ימין, ובוודאי לא של הימין הקיצוני.
להערכתי, השסע החברתי יקבל את ביטויו החריף, הבוטה גם בתגובה לסרט חשוב זה. תפקידה של יצירה אמנותית אינו רק לבדר, ולהוות אסקפיזם (במיוחד כעת, כשאנו זקוקים לו), אלא לאפשר התבוננות ןחשיבה אחרת, לא אוטומטית על המציאות, במקרה הזה, המציאות החברתית.
בימוי ותסריט: נעם קפלן
משחק: ריימונד אמסלם (נורית), סמר קופטי (יאפה)
ישראל, 2023, 80 דקות
