"אירינה"
בכפר נידח בבולגריה אירינה, סשו ותינוקם חיים חיי הישרדות. אחותה מתגוררת איתם ונתפסת בשעה שמקיימת יחסי מין עם הבעל. אירינה פוטרה מעבודתה במסעדה, ובעלה הפך לנכה בעקבות תאונה. ללא מקור פרנסה אירינה מחליטה לשמש אם פונדקאית לזוג מבוסס מסופיה.
לאורך כל הסרט המלווה את ההיריון, שבעלה מתנגד לו, הסרט מטלטל בין הישרדות לרצון לחיות חיים "נורמליים", בין סופיה, מקום של שפע ומודרניזציה לבין הכפר, בין אהבה, נקמה, חמלה, נחמה, מאבק ופיוס. כל הרגשות הללו מופיעים ומתערבלים זה עם זה.
כשאירינה שוכבת מוכת דבורים בבית החולים, מגיעה האם המיועדת של התינוק שאמור להיוולד מרחמה של אירינה וקוראת בפניה את "בילבי". אין זה מקרה. אירינה היא בילבי: כמותה לא הולכת בתלם, כמותה מסתייגת מהמקובל, כמותה אומרת את האמת בפרצוף ללא טיוח, ללא צלופן.
סרט שאין בו רגע דל. מושך, מרתק, ומעורר מחשבות לגבי הבחירות שהדמויות השורדות נאלצות לעשות. סרט הביכורים של הבמאית הבולגרייה, נדז'דה קוסבה, עטור פרחים, שבמרכזו המשחק המופלא של מרטינה אפוסטולובה, הופעה ראשונה בקולנוע.
ממליצה מאוד.
ניתן לצפות במסגרת פסטיבל הסרטים בחיפה כעת 3.10-10.10.20
