כריסטיאן מונג'ו בסרטו החדש ממיר את ההתמקדות באישי ועובר למיקוד בקולקטיב.
בסרטו המרשים "ארבע חודשים, שלושה שבועות, יומיים "(2007) בחר מונג'ו במאבקה הנואש של צעירה להפיל בתקופתו של צאוצ'סקו, אז הפלות נחשבו בלתי חוקיות.
בסרטו החדש הוא מספר את סיפורו של כפר קטן, עלוב, בטרנסילבניה חיים רומנים, הונגרים, גרמנים שחלקם נאלץ לצאת לעבודה רחוק ממשפחתם בשל המצוקה הכלכלית.
הימים הם ימי חג המולד, שבניגוד למצופה ולמשמעות הסמלית שלו ביצירות אומנות איננו מביא עמו התחדשות או לידה מחדש.
התמונה הפותחת של משחטה איננה מקרית והיא מרמזת על הטשטוש בין החיה והאדם, שיגיעו לשיאו בתמונת הסיום. מתיאס עוזב את המשחטה בגרמניה בשל תקרית אלימה כלפי מי שכינה אותו "צועני". הוא שב אל ביתו, אך אשתו לא שמחה לבואו.
בנם רודי, הפסיק לדבר בעקבות טראומה לא ברורה, שנשארת לוטה בערפל גם בסיום. אמו החרדה וגם אביו הנוקשה מלווים ואתו ביער המצמית בדרכו כל בוקר לבית הספר.
למתיאס יש מאהבת, צ'ליה, שמוצאה הונגרי, והיא מנהלת משאבי אנוש במאפייה בכפר. בשל סירובם של בני המקום לעבוד עבור שכר מינימום, הם מקבלים שלושה עובדים מסרי לנקה. מרגע זה מתעוררת מחלוקת לגבי שהותם של הזרים בכפר.
באסיפת תושבי הכפר מושמעות הדעות הגזעניות של מרבית התושבים שרואים בזרים מפיצי מחלות, נגועים בחוסר היגיינה, מסוכנים לכפר פן יפלשו ויתרבו בו. דבריהם אינם יוצאי דופן, הם נשמעים בכל רחבי אירופה וגם אצלנו, בישראל.
הניכור לזר, הניכור לרגש האהבה (בסצנה משותפת של מתיאס וצ'ילה) מועצם באמצעות הנוף המושלג, היער הקרח, מי האגם המורעלים.
בנו של מתיאס יחזור לדבר באופן מפתיע ברגע טרגי והוא יאמר לאביו: "אבא, אני אוהב אותך".
אביו של מתיאס, מגדל כבשים בחוותו, אשר נשחטים ע"י דובים עלומים. הוא זקן, חולה ונדרש לבדיקת MRI- שברומנית זהו שם הסרט RMN- . לא רק האב חולה, הבמאי מציג תמונת ראי של כפר הזקוק לסקירת מערכות פנימיות- שבו סדרי הטבע התעוותו, ואדם לאדם זאב- לא רק בכפר, לא רק ברומניה, אולי בעוד מקומות מסוימים בעולם.
יש בסרט רגעים סימבוליים, אלגוריים, לא מפוענחים עד תום.
125 דקות. רומניה
הבמאי: כריסטיאן מונג'ו.
שחקנים: מרין גריגורה, ג'ודית סטייט
