השנה 1934, גרמניה, משפחה יהודית, משחקים שחמט, האישה משקה את שיח הוורדים השחורים בתערובת של קליפות ביצים קשות ומים, מצטלמים צילום משפחתי.
השנה 1960, דרום אמריקה, מארק פולסקי גר לו בבידוד מוחלט בבית מוזנח, וממשיך לטפח את שיח הוורדים השחורים בגינו כפי שעשתה זאת אשתו שנרצחה. הוא איבד את כל משפחתו, נרגן, לא תקשורתי, ועוקב בדאגה אחר השכן החדש, בעל כלב אימתני שעובר לגור בבית הסמוך לו.
עיניו של הר הרצוג, השכן החדש, מזכירות למארק תחרות שחמט שהתקיימה ב-1934 כאשר היטלר הגיע לביקור קצר וחטוף.
מרגע זה הוא יקרא כל ספר שנכתב על היטלר, יסמן לעצמו את מאפייניו ויבחן את קיומם אצל שכנו החדש.
כשיש בידיו עדויות חדשות הוא גם ממשיך איתן הלאה אל שגרירות ישראל.
בינתיים השניים משחקים שחמט יחדיו, ויחד עם האיבה המעקב אחר השכן החשוד יש תהליך הדרגתי.
לא אספר מעבר לכך. העלילה דרמטית, ואנחנו רוצים לפצח את החידה על הדמיון הרב בין היטלר להר הרצוג.
לקראת הסוף חלה התפנית.
העוינות של מארק פולסקי מומרת בהבנה חדשה: מסתבר שהשניים היו קורבנות, שההווה שלהם מושפע ממה שקרה עשרות שנים לפני, שהבידוד שלהם והתנהגותם "המטורפת" מקבלת הסבר פסיכולוגי משכנע.
העלילה בנויה ללא חללים לא מוסברים, הכול מהודק מאוד, ואוחז את הצופה.
במאי: לאון פרודובסקי
משחק: דייויד היימן, אודו קיר, אוליביה סילהבי, כנרת פלד
95 דקות. הפקה ישראלית, דובר גרמנית, אידיש, עברית.
הרצאה מקדימה:
השואה בראי הקולנוע והספרות
