סגר מזמן קונפליקטים, הצפה של עניינים לא פתורים והעצמתם. מבחינה זו יש בסרטו של ערן קולירין מן האוניברסלי לפני שדנים בהיבטיו הפוליטיים, הביקורתיים כלפי יחסי ישראלים ערבים.
הסגר הוא הזדמנות להקים את חומת ההפרדה, והכפר מנותק ממקור פרנסתו, מיכולת לתקשורת סלולרית.
הסרט נתפתח בחתונה משפחתית של עזיז. סמי אחיו הבכור מנצל רגעים של לבד כדי להתכתב עם המאהבת היהודייה שלו, אותה הכיר במקום עבודתו בירושלים. הסגר לא מאפשר לו, לאשתו מירה ולבנם אדם לשוב לביתם בירושלים. וכך בתוך סיר לחץ מתגלים כל הקשיים: האישיים, המשפחתיים וגם אלו של החברה הערבית עצמה. כנופיה משתלטת על הכפר, גובה פרוטקשיין, יורה בסמטאות ומטילה את אימתה.
סמי יעבור תהליך של חשבון נפש ויבין בעקבות פיטוריו עד כמה הוא "חשוב" לחברה התוכנה בה הוא עובד.
הסרט עורר סערה שכן הצוות לא פסע על השטיח האדום בפסטיבל קאן משום הגדרתו כסרט ישראלי. זה אולי רק סימבולי עד כמה מורכב הסכסוך הזה, עד כמה ערבי ישראל בעלי תעודת הזהות הכחולה נאבקים על זהותם, הכרתם, כבודם.
סרט חשוב, שמאפשר לנו לראות מה קורה מספר קילומטרים ממקום מגורנו. הסרט מתרחש בטירה, שם חי סייד קשוע שעל פי ספרו נעשה הסרט. הסופר הכיר את שני העולמות, חי בקרבם, חצוי וקרוע.
כנראה שרק במאי יהודי יכול להשקיף כך אל העולם הפלסטיני ולעשות זאת בצורה מינורית, ממעיטה בבוטות, דווקא הסגנון הזה יוצר העצמה.
משחק נפלא של כל השחקנים, אמין, משכנע, ובעיני- גם קורע לב.
מומלץ מאוד.
