"יצירת קולנוע נוגעת, מעוררת מחשבה ומרגשת, המייצרת קפסולת מרחב וזמן אינטימית ומפגש בין אב לבנו אל מול הכאב והעונג בחיים ובפרט בילדות. בעזרת שפה קולנועית ואסתטיקה אמנותית ייחודיות חושף בפנינו היוצר אוהד מילשטיין את עולמו המופלא של בנו הקטן עלוה, השואל שאלות כנות שתמיד ולעד נשאלות. "לילות קיץ" היא יצירת אומנות המציבה רף חדש ומאתגר כיצד ליצור ולספר סיפור דוקומנטרי".
כך נימקו השופטים את בחירתם בסרט "לילות קיץ" כסרט התיעודי הישראלי הטוב ביותר במסגרת פסטיבל דוקאביב 2021, הסרט יהיה מועמד גם לאוסקר.
זהו סרט כל כך אחר, שונה מהקונספט התיעודי המוכר, אב משוחח בלחש עם בנו עלווה (שם נדיר לא פחות) במהלך חודשיים בלילות חופשת הקיץ לפני הליכתו לכיתה א.
עלווה, כובש לב, שואל שאלות על המוות, מברר האם אביו יהיה לצדו גם כאשר הוא יגיע לגיל 86. יחסי אב בן מהדהדים לכל אורכן של השיחות וגורמות לאביו של עלווה, לבמאי לחשוב על אביו ועל יחסיו של אביו עם אביו. אוהד מילשטיין מקדיש את סרטו זה "לאבא שלי".
גם האם משוחחת עם עלווה על כניסתו בקרוב לבית הספר. היא דוברת צרפתית וכנראה שילידת שוויץ. שיחות ההכנה לקראת כיתה א בין האם לבנה מעצימות את ההרהורים המשותפים של הבן עם אביו לגבי החיים והמוות ומה שביניהם.
יש לציין פרט מעורר תמיהה: בסרטו הקודם "שבוע 23" מילשטיין ליווה את הריונה של אשתו כשעמדה ללדת את עלווה. בשל טעות באבחנה, הרופאים יעצו לסיים את ההיריון, וכצופה הרהרתי איזה ילד- קסם עלול היה שלא להגיע לעולם, ואיזה קסם של סרט היה נמנע מאתנו.
האופן שבו מילשטיין עונה בכנות ובצניעות עם הרבה "לא יודע", מתעניין ברגשותיו של הבן ומאפשר לו לשאול על גן עדן והמוות באופן לא מאיים. נדמה שעם אב כזה עלוה לעולם ירגיש מוגן, ואולי הסיום, היום הראשון של כניסתו לשער בית הספר ולכתה א, זהו המקום שבו יצרך להתמודד לבדו עם העולם הבלתי מגן ומוגן.
יש להוסיף לשיחות המתנהלות בלחש גם את הצילום המעודן, הפיוטי והשילוב ביניהם מעניק לנו הצופים חוויה נדירה שאין להחמיצה.
