יאקו חולה בטרשת נפוצה, משותק מחזהו ועד רגליו ועיוור. בחלומותיו המסויטים הוא רץ שוב ושוב. הוא מנהל שיחות טלפון שופעות הומור עם סירפה- אף היא חולה מאוד. השניים הכירו באינטרנט והם מפיגים את בדידותם בזכות שיחות אלה. הם מעולם לא נפגשו, והכוח של הפנטזיה חודר אל שיחותיהם ומעצימם. כשמצבה של סילקה מחמיר, יאקו מחליט לנסוע  מרחק של אלף קילומטרים, נסיעה הדורשת טוב ליבם של חמישה זרים וכמובן, נסיעה במונית, החלפה לרכבת ושוב מונית- וכל זאת בכיסא הגלגלים שלו, לבדו.

כבר בתחילת הסרט ניתן להבחין באישיות החזקה של הגיבור, באופן שבו הוא מגיב בקריצה למצבו. הוא חובב סרטים אך מסתייג מרב המכר "טיטאניק". ברכבת הוא יפגוש את הרוע בהתגלמותו שילך ויעצים ויהיה קשה מאוד לצפייה. אלו רגעים מאוד דרמטיים שגם מהם הוא מצליח להיחלץ בזכות אישיותו ובזכות כלב! בעניין הזה אפשר לעשות פרפרזה ל"יש אנשים עם לב של אבן, יש כלבים עם לב אדם".

הסרט קשה לצפייה בחלקים מסוימים שלו, אם כי הוא מסתיים בתקווה, באופטימיות לגבי נצחונו של הקשר האנושי.
זהו סרט על אנושיות והעדרה.

טמו ניקי, במאי פיני כתב את התסריט עבור פטרי פויקולאינן, שחולה בטרשת נפוצה, וכמו התפקיד שהוא מגלם אף הוא משותק ועיוור.
פינלנד 2021, 85 דקות

הרצאה מקדימה:
יוצאים מן הכלל- על השונה בקולנוע ובחיים