פיטר, צעיר ניו יורקי הומוסקסואל, הוא מפיק מסיבות במועדוני הלילה של הקהילה הקווירית. חייו מתנהלים במעגל אינסופי של מסיבות, סמים, אלכוהול ומפגשים מיניים מזדמנים. הוא מוקף באנשים, אך נדמה שהוא מתקשה לייצר קשר רגשי יציב ומשמעותי. חיי הלילה מעניקים לו תחושת שייכות, התרגשות ואופוריה, אך גם מסתירים ריקנות, בדידות והתרוקנות נפשית.
יום אחד מופיע בדלתו ארלו, ילד בן עשר, שאמו נפטרה. מתברר שפיטר הוא אביו הביולוגי, כתוצאה ממפגש מיני מזדמן שהתרחש כעשור קודם לכן. פיטר, שמעולם לא הכיר את בנו, מוצא את עצמו לפתע אחראי לילד שאיבד את אמו ואת עולמו המוכר.
המפגש הזה משנה את חייהם של שניהם.
פיטר הוא אב הומוסקסואל, ארלו מגיע מאם בריטית שכבר אינה בחיים, וסביבם מתקבצת קהילה של חברים, נשים וגברים, אנשים טרנסג'נדרים ודמויות נוספות שהופכות לחלק ממעגל התמיכה של הילד.
חיי הלילה אינם רק תפאורה שלילית. הסרט מתאר גם קהילה, חופש, יצירתיות, חברות ואפשרות להיות מי שאתה ללא שיפוט. אלא שהחופש הזה, כאשר הוא הופך לאורח חיים שאין בו גבולות, עלול להפוך למלכודת.
קלאב קיד הוא סרטו הארוך הראשון כבמאי, והוא גם כתב את התסריט ומגלם את התפקיד הראשי.
יש קשר מעניין בין הבמאי לדמות שיצר. פירסטמן סיפר בראיונות כי הכיר מקרוב את סצנת המועדונים, חווה את חיי הלילה האינטנסיביים ואת המחיר הנפשי של המסיבות והירידות שאחריהן. לדבריו, הוא רצה ליצור מעין סיפור התבגרות מאוחרת של גבר הומוסקסואל בשנות השלושים לחייו.
הסרט נולד גם מתוך התבוננות בחייו שלו ובשאלה מה קורה כאשר עולם הבילויים והחופש כבר אינו מספק את אותה תחושת התעלות.
גם ארלו הוא נפש פצועה. הוא איבד את אמו, את הבית ואת הביטחון הבסיסי שילד זקוק לו. הוא נאלץ להתמודד עם עולם חדש ועם אב שאינו מכיר.
פיטר לומד להיות אב, הילד מעניק לאביו סיבה לקום בבוקר, לדאוג למישהו, להקשיב, להתחשב ולגלות אחריות. לראשונה, מישהו זקוק לו לא בגלל שהוא מספק סמים, מארגן מסיבה או מבדר את הסובבים אותו, אלא פשוט משום שהוא אבא שלו.
ואילו ארלו מאפשר לו להישאר גם ילד במובן החיובי: לשחק, לצחוק, להתלהב ממוזיקה, לגלות סקרנות ולחוות את העולם מחדש.
כאשר פיטר הופך לדמות מגוננת עבור ארלו, הוא מגלה בתוכו יכולת לטפל, לאהוב ולהיות נוכח, יכולות שאולי היו חבויות בו גם קודם.
בראיון אמר פירסטמן: "ארלו מלמד את פיטר להתבגר, ופיטר מלמד את ארלו להיות ילד".
פירסטמן החל את דרכו בכתיבה לסדרות טלוויזיה. בתקופת הקורונה התפרסם בזכות סרטוני רשת קומיים שבהם גילם טיפוסים ודמויות מוגזמים, לעיתים סאטיריים מאוד.
הוא שיחק בסרט ריקבון בשמש Rotting in the Sun, 2023 של הבמאי הצ'יליאני סבסטיאן סילבה, וכן הופיע בסדרות טלוויזיה.
קלאב קיד הוא סרטו הארוך הראשון כבמאי, והוא גם כתב את התסריט ומגלם את התפקיד הראשי.
מעניין במיוחד שפירסטמן עצמו הפך לאב ביולוגי, במובן המשפחתי המורחב, כאשר תרם זרע לאחותו ולאשתה. התינוקת נולדה בשבוע שבו סיים לצלם את הסרט. הוא מדגיש כי הוא דוד, ולא אב במובן של גידול הילדה, אבל צירוף המקרים הזה מעניק לסרט הקשר אישי נוסף.
במאי ותסריטאי: ג'ורדן פירסטמן
שחקנים: ריג'י אבסולם (ארלו), קארה דלווין,דייגו קלבה.
קירבי האוול
ארה"ב 2026 122 דקות
החלק הראשון הוא קצת "פרוע", אבל שווה מאוד להמתין לחלק השני, המרגש, האנושי.