בירושלים העכשווית מוצגת עלילה שנדמה שהיא יותר מתאימה לשטעטל, לעיירה היהודית בגלות: עולם של אידיש, כלייזמרים.
הגיבור מוישה שטריקר הוא בדחן שידע ימים יפים יותר. הוא אלכוהוליסט לשעבר, המשתתף בכנסים של מכורים שנגמלו.
בתו עומדת להינשא לבחור מגמגם, ואין ביכולתו לממן את חתונתה. הוא מבקש לחזור אל עיסוקו וזאת באמצעות ניצול קשריו עם חברו הטוב מהחיידר, ישראל בומצ'יק, שהתעשר באמריקה וכעת מגיע לחתן את בנו בירושלים.
תפקידו של הבדחן לשמח, ולהצחיק, לזמר בחתונות. הבדחן חי בתוך עולם שבו המילים שלו הן המקצוע שלו, אבל גם הכלי שבאמצעותו הוא יכול לחשוף את הצביעות ואת האבסורד- הבדחן כמספר האמת במסווה של בדיחה.
יש כאן פרדוקס: הקהילה זקוקה לבדחן כדי לשמוח, אבל האם היא מוכנה לשמוע את האמת שהוא עשוי לחשוף?
אפשר לקשר את תפקידו לתפקידו של הליצן בחצר המלוכה: הוא נהנה מחופש יחסי, אך החופש הזה מותנה בכך שיישאר ליצן. (מוטיב שוטה הכפר).
זהו סרט על קהילה סגורה, שבה כולם מכירים את כולם, אבל לא בטוח שכולם יכולים לומר את מה שהם באמת חושבים.
הסיבוך בעלילה הוא כאשר לחתונה המפוארת הוזמן בדחן יהודי אמריקאי מפורסם, הרב משולם, אשר קיבל 200 אלף דולר עבור הופעתו. המפגש בין שני הבדחנים, העוינות ביניהם, חושפת את העולם הישן מול החדש, את ירושלים מול אמריקה.
שולי רנד מתגלה שוב כשחקן וירטואוז, בהופעתו בחתונה מול הבדחן האמריקאי. היכרותו רבת השנים עם הגביר מאמריקה, חברו משכבר הימים, תאלץ אותו להוציא לפועל מעשה נוכלות, שעבורו היא כורח בשל מצוקתו ההישרדותית.
אלו הסצנות המרשימות בסרט, שלכל אורכו משלב מוסיקה יהודית נוגעת ורבת קסם.
הסרט מצטרף לרשימת סרטים ארוכה ומרשימה שעוסקים בעולם החרדי: "למלא את החלל", "האושפיזין", "עקרה", "קדוש", "בית", סידרת הטלוויזיה "שטיסל" ועוד.
חלקם בוימו ע"י במאים חילוניים וחלקם ע"י במאים ובמאיות חרדיות.
אהבתי.
במאים: גידי דר
תסריטאים: גידי דר ושולי רנד (האושפיזין, אגדת חורבן)
שחקנים: שולי רנד, צופית גרנט רנד (אשת הבדחן), טל פרידמן (ישראל בומצ'יק), אילון גולד (הבדחן האמריקאי), מלכי גולדמן, נירה רבינוביץ
ישראל, 2026, 103 דקות
הרצאה מקדימה:
העולם החרדי על המסך