הסרט הוא דרמה רבת תהפוכות והתקציר מסכם אותו כך:
"הסרט עוקב אחר זוג בורגני שחווה טלטלה כשבנם היחיד חולה, וסדרת גילויים חושפת סודות ושקרים מהעבר. התסריט נוגע בנקודות רגישות שכל הורה יזדהה איתן."
מכיוון שהסרט מאוד דרמטי ורב תהפוכות, כל דבר שייכתב יהיה בבחינת ספוילר. לכן, בחוות דעתי זו, אני רוצה להעלות את הנושאים שבהם הסרט עוסק וניתן לקרוא זאת לאחר הצפייה בסרט.
"שמיים וארץ" אינו רק סרט מתח על סוד משפחתי, אלא דרמה על התנגשות בין תפיסות עולם שונות ועל השאלה מה אנחנו עושים כאשר המציאות מסרבת להתיישר עם החלומות שלנו.
מאיה ואביב הם זוג חילוני, הורים לבן שנולד לאחר ניסיונות רבים להרות בהפריית חוץ גופית. הם מנסים לנהל חיים מתוכננים, רציונליים ומושלמים.
אבל הופעתו של בנימין, ילד עם שיתוק מוחין, מערערת את האמונה שאפשר לשלוט בכל פרט בחיים. הסרט מציב את השאלה: האם החיים הם פרויקט שאנחנו מנהלים, או מציאות שעלינו ללמוד לקבל?
בהקשר הזה, נדמה שהקהילה הדתית בסרט מייצגת לא רק אמונה דתית אלא גם תפיסת חיים של קבלה ומשמעות. בעוד שההורים החילוניים עסוקים בשאלה "למה זה קרה?", הוריו של בנימין המאמינים שהכול מלמעלה ושום דבר אינו מקרי, שואלים "מה עושים עם זה עכשיו?".
לכן, אפשר לראות בניגוד בין החילוניות לדתיות פחות ויכוח תאולוגי ויותר עימות בין: שליטה לעומת קבלה, תכנון לעומת אמונה, שלמות חיצונית לעומת משמעות פנימית.
בנימין, בנם של הזוג החרדי הופך לדמות המערערת את ההגדרות המקובלות של הצלחה ואושר. דווקא מי שנתפס כבעל מגבלה חושף בפני הסובבים אותו ממד אחר של חיים – נוכחות, אהבה, הכרת תודה ויכולת לשמוח למרות הקושי.
שימו לב לציטוטים שבנימין מצטט ובאיזה אופן דווקא הנכה פיזית מאיר נכות מחשבתית והתנהגותית:
הוא מצטט את הלל הזקן: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך", ובסיום הסרט ציטוט רב משמעות אודות שקרים.
זה כבר לא עיסוק ב"משמעות החיים", אלא באחריות מוסרית.
מעבר לעיסוק בגורל וקבלה, הציטוטים מכוונים אותנו לשאלות מוסריות. זהו משפט שמציב מראה מול הדמויות ובדרך נרמזת שופט את דרכם ושואל: איך מתייחסים לבנימין? האם אתם רואים אותו כאדם — או כבעיה? האם אתם עושים לו מה שלא הייתם רוצים שיעשו לכם?
השקר אינו רק הכחשת המציאות, אלא: הצדקה עצמית, עיוורון מוסרי, ניכור רגשי. כלומר, השקר מאפשר לאדם לא לראות שהוא פוגע. הוא לא רק אמירה מוסרית כללית, אלא מפתח חד יותר להבנת הסרט.
הכותרת "שמיים וארץ" היא ביטוי לפער בין האידיאל למציאות.
השמיים הם החלומות, הציפיות והילד שההורים דמיינו לעצמם.
הארץ היא הילד שקיבלו בפועל, עם המורכבות והאתגרים שלו.
אחד המסרים היפים שאפשר לחלץ מהסרט הוא שהגאולה אינה בהכרח בהגעה אל ה"שמיים", אלא ביכולת לחבר בין שמיים לארץ – בין החלום לבין המציאות. דווקא כאשר הדמויות מפסיקות להילחם במה שקרה ומתחילות לראות את האדם שמולן, מתאפשרת צמיחה אמיתית.
"הסרט 'שמיים וארץ' מעלה שאלה אוניברסלית: האם חיינו נקבעים על ידי הגורל, או על ידי האופן שבו אנו בוחרים להגיב אליו? לפעמים איננו בוחרים את מה שקורה לנו, אבל אנחנו תמיד בוחרים מה משמעותו עבורנו.
שם המשפחה אוירבך של הזוג החרדי יכול להעניק משמעות נוספת להבנה של הסרט:
הפירוש המילולי הוא "נחל העמק" (או נחל האחו), והשם נגזר ככל הנראה מהעיר אוורבך Auerbach) ) שבמדינת בוואריה בגרמניה. אולם, זה גם מסמל את היחס של ההורים של בנימין למציאות, קבלה וזרימה טבעית.
זו בעיניי אחת הסיבות שהסרט נוגע כל כך – הוא עוסק לא רק בילד אחד או במשפחה אחת, או בסוד משפחתי אלא בפער שבין החיים שרצינו לבין החיים שקיבלנו.
אחת הדמויות בסרט מדחיקה באופן טוטאלי את מה שקרה, מחיקת האמת מעצמה. כאשר המציאות קשה לעיכול בשל אירוע טראומטי, הנפש פשוט מוחקת אותה כאילו לא התרחשה.
וזה מתקשר לרעיון שהסרט מעלה של הניסיון למחוק את המציאות הלא רצויה.
ונשאלת השאלה הנוקבת: מה המחיר של ניסיון לכתוב מחדש את המציאות?
אין רגע דל, הרבה עומק וחומר למחשבה גם לאחר שעוזבים את אולם הקולנוע.
לרוץ לראות
במאי: רובי דואניאס (סברי רבנן)
שחקנים: הילה מעדה (מאיה), תום אבני (אביב)- משחק נפלא, סוחף, אמין.
ישראל, עברית, 106 דקות