שם הסרט באנגלית "שלושה גברים ווילמה" הולם הרבה יותר את המתואר בסרט.

ווילמה מורה לפסנתר גרה לבדה חיים מאוד מוקפדים, עם נטייה לocd  , היא כל הזמן בודקת מיקטומורטים ( Micromorts הם יחידת מידה המייצגת סיכוי של אחד למיליון למות מאירוע פתאומי או כתוצאה מפעילות מסוימת).

חייה מתחילים לקבל גוון וצבע כאשר שני גברים ותלמיד הלומד פסנתר בביתה נכנסים לחייה:

הכומר מדפק על דלתה ומודיע לה שאביה נפטר משבץ בטיסה מלונדון. את אביה לא הכירה מעולם, אולם, המכתב שהותיר לה, מגולל בפניה את סיפור התאהבותם של הוריה, ומה שקרה לאחר מכן.
הכומר איוואר נחשף כדמות אירונית, שלא מאמינה באלוהים וזקוק לתמיכתה אף יותר מזו שהוא מעניק לה.

דווקא רוברט, הפתולוג, אשר מנתח את גופת אביה שהוטס לנורבגיה, ולמרות שהוא סובל מתסמונת טורט – דווקא הוא מצליח לתמוך בה רגשית, ולהוביל אותה לגאולה מעצמה.

עדמי, התלמיד שלה, מגלה עניין בדברים אחרים מלהיבים יותר בעיניו, כמו מנגינות קצביות מהיוטיוב, הכנת דובשניות וממתקים- גם הוא חושף בפניה צדדים חדשים, שלא היו מוכרים לה עד כה.

הקולגה שלה לעבודה, סולווי, אף משמשת מראה הפוכה לווילמה, ואם אין ביניהן שום שפה משותפת בתחילת הסרט, הרי שתוך כדי תהליך היא מצליחה לעורר בה תשוקה חדשה לחיים ומהווה קטליזטור לשינוי וללידה מחדש. לכן, אין זה מקרה, שהסרט מתרחש בתקופת חג המולד.

הסרט מתאר את האופן שבו המפגש עם האחרים, השונים, המנוגדים לה יכול לדרבן ולהוביל להבנה חדשה של העולם.
תמונות השלג בנורבגיה, סמוך לחג המולד מעצימות את אווירת הקור, הקיפאון המנשבים מדמותה הראשונית של וילמה.

התסריט נפלא, הדיאלוגים בחלקם בעלי משמעות אירונית, מחויכת, בנוסף למשחק הנפלא של הגיבורה: המימיקה והניואנסים הקטנים, המעניקים אמינות לדמות ושובים את הלב.

ממליצה מאוד מאוד.
 
במאית: שרלוט בלום
שחקנים: קירסטי דלסייד, אולה כריסטופר ארטוואג, טוביאס סנטלמאן, הנרייט סטינסטראפ
נורבגיה, 2025, 92 דקות

הרצאה מקדימה:
המפגש עם הזולת כהזדמנות לשינוי