גיבורת הסרט, סילביה עובדת במעון יום לבעלי צרכים מיוחדים ומשתתפת בפגישות של אלכוהוליסטים אנונימיים.
בפגישת מחזור של בית ספרה ניגש אליה גבר, והיא עוזבת את המקום כשהוא עוקב אחריה. למחרת מסתבר שמדובר בסול, אדם דמנטי שהלך לאיבוד.
בהמשך יציע לה אחיו של סול ללוות אותו במשך היום בזמן היעדרויותיו, וכך השניים נקשרים זה לזה ומתאהבים.
זהו מפגש בין זיכרון לשכחה. אישה שזוכרת את עברה שהטיל צל אפל כל ימי חייה, שגרם לה לנתק את קשריה עם אמה שלא האמינה לאותם זיכרונות, וסול, שאולי שוכח מאורעות, שמות מקומות, אך נפשו הרגישה לא שכחה לחבק ולאהוב.
שתי דמויות, שאהבתם פורחת רק בשל רמת היפגעותם, וגם משום שהדמויות הקרובות ביותר, שאמורות להבין את צרכיהן העמוקים, הפסיכולוגיים פוגעות באפשרות שלהן להגשים את עצמן.
סרטיו הקודמים של הבמאי היהודי מקסיקני, מישל פרנקו: "כרוניק" (פרס התסריט בפסטיבל קאן 2015), "בתה של אפריל" (פרס השופטים במבט מסוים, קאן 2017), "אחרי לוסיה" (פרס מבט מסוים, קאן 2012), "סדר חדש" (פרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה 2020) ו"שקיעת החמה" (פסטיבל ונציה 2021). (מכסיקו)
משחק: ג'סיקה צ'סטיין (סילביה), פיטר סארסגארד (סול)- זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל ונציה האחרון, מריט ויבר (אחותה של סילביה).
דובר אנגלית, 100 דקות
אהבתי.
הרצאה מקדימה:
חותמו של העבר על החיים בהווה בקולנוע ובמציאות.
