ג'ון דייוידסון היה שוער עם עתיד מבטיח כספורטאי עד שבגיל 15 הוא מתחיל לפתח טיקים ולשלוח בצורה לא נשלטת גידופים וקללות לכל עבר.
הבעיה היא שבאותם שנים תסמונת טורט לא הייתה מוכרת לרופאים ומטפלים, ובוודאי לא לציבור הרחב, ומשום כך, הוא עובר סבל נוראי: נלעג, מוכה, מגורש מהמסגרת החינוכית וזוכה לדחייה מכל עבר, גם מצד הוריו.
הסרט מתאר את המפגש שלו עם אימו של חברו הטוב, שהייתה אחות שעסקה בבריאות הנפש, והיא מאמצת אותו אל ביתם ותומכת בו לאורך כל הדרך.
ג'ון מבין שעליו להביא לתודעת הסביבה את מאפייניה של המחלה, ובעשייתו זו מביא גאולה לא רק לעצמו אלא גם לכל הסובלים מכך.
הסרט נפתח בביקורו בארמון בקינגהאם שם הוא מקבל פרס מהמלכה אליזבט, והסרט חוזר ומגולל את האירועים שקדמו לכך.
זהו סרט גם על האופן שבו אנו שופטים את השונה, בשעה שאיננו מבינים את הקשיים הניצבים בפניו, וגם היכולת של הגיבור להבין כיצד הוא עצמו יכול לשנות את המצב העגום. הוא לוקח אחריות, יוזם, ובוחר לא להיות קורבן.
כמו במצבים מאתגרים רבים, התמיכה של הסביבה יכולה לעזור לחלץ, להאמין, לתמוך רגשית ברגעי משבר.
מבוסס על סיפור אמיתי.
המשחק של רוברט אמאריו, שחקן בריטי ( משחקי הכס, שר הטבעות, פלסטין 36 ועוד) הוא מעבר למשובח.
ממליצה מאוד.
במאי: קירק ג'ונס
שחקנים: רוברט אראמיו, שירלי הנדרסון, פיטר מולן
אנגליה 2025, 120 דקות
