קספר ליינן, (אלייס מבארק) עו"ד צעיר, ממונה לסניגור ציבורי של קוליני המואשם ברצח את מאייר, תעשיין מכובד ועשיר. מהר מאוד מתברר לו, שהנרצח הוא האיש שתמך בו כלכלית טיפח אותו ואפשר את לימודי המשפטים שלו. את ילדותו בילה עם נכדיו ואף היה אהובה של הנכדה, יוהאנה. ובכל זאת, הוא מחליט לקחת עליו את המשימה ולהניח בצד את מעורבותו הרגשית.
קוליני מסרב לשתף פעולה עם ליינן, ולספר לו מהו המניע לרצח. את זאת יצטרך לעשות לבדו, והדבר מתגלה רק סמוך לסופו של הסרט, הדרמטי, המרתק, ורב התהפוכות.
הסרט מבוסס על ספרו של פרדיננד פון שיראך, סנגור ידוע בברלין, שסבו, באלדור פון שיראך, מראשי המשטר הנאצי בגרמניה, שהיה אחראי על הנוער ההיטלראי. הוא הורשע במשפטי נירנברג כפושע מלחמה ונידון ל–20 שנות מאסר.
בנוסף, הספר והסרט נשענים על פרשה המכונה "הקצב מגנואה", שהתרחשה באיטליה כאשר 59 איטלקים נענשו על הריגתם של חמישה חיילים גרמנים בידי הפרטיזנים. הרוצח, קוליני היה עד כילד למעשה דומה.
הקולנוע הגרמני, מציג את המורכבות, האשמה והתמודדות של הדור השלישי עם העבר הנאצי ועם התנהלותה של גרמניה לאחר המלחמה. ב1968 נחקק חוק, הקרוי חוק דרייר, שפסק שמשתפי פעולה זוטרים, שסייעו לרצח של אזרחים, ו"מילאו פקודות", לא יועמדו לדין. התקבלה החלטה להחיל חוק התיישנות על מקרי הרצח שבוצעו בתקופת הרייך השלישי – כך מאות אלפי רוצחים זכו בחסות החוק להימלט מעונש. בעצם, מערכת המשפט הגרמנית הפכה להיות שותפה לפשע, כשציות העיוור לפקודות מחליף את המצפון האנושי. מעשי הרצח נעשו גם בכיכרות ובהן הוצאו למוות אזרחים חפים מפשע, כי כך מצאו הגרמנים נכון לעשות.
סרט עוצמתי. מומלץ מאוד.
במאי: מרקו קרויצפיינטנר
