שם הסרט הוא מטאפורה למשטר הדיקטטורי באיראן, והוא פותח את הסרט:
התאנה הקדושה הוא, עץ המפזר את זרעיו על עצים אחרים, חונק אותם, ומצמיח אחד חדש במקומם.
הסרט נפתח בהודיה של אימאן על העלאתו לדרגת חוקר עם תקווה להיות שופט בהמשך, ואז לזכות בדירה מרווחת יותר מטעם המדינה.
אולם, מסתבר שעם המנוי יש גם מחויבות להיענות לדרישות המשטר לגזור גזרי דין מוות, אפילו ללא חקירה. אימאן משתף את אשתו המסורה והאוהבת נג'מה בלבטיו המוסריים.
שתי בנותיהם מחוברות לרשתות החברתיות ונחשפות לסרטונים סביב הירצחה של מהסא אמיני בספטמבר 2022. הרצח הזה עורר גל של הפגנות של צעירים וסטודנטים, הקרוי מחאת החיג'אב. הסרט משלב סרטונים שצולמו והועלו ברשת באותה תקופה.
בנותיו של אימאן רזוואן וסאנה, שחברתן נפצעה קשות מבלי שעשתה דבר, צופות בהיחבא בסרטונים, ומגבשות דעה מאוד נחרצת נגד השלטון שאביהן מצדד בו.
היעלמותו של אקדחו בביתו יצמיח מערכת קונפליקטים בתוך המשפחה, רווי מתח, בין שתי תפישות עולם ופער בין דורי.
צילום והפקת הסרט נעשה בצורה חשאית תחת איום מתמיד של מעקב המשטרה החשאית.
הבמאי, איראני במוצאו, נידון לשמונה שנות מאסר ע"י השלטונות האיראנים שדרשו ממנו לבטל את השתתפותו בהקרנת הסרט בפסטיבל קאן. בדרך לא דרך, במסע ארוך בהרים הוא הצליח לברוח לגרמניה. שאר הצוות קיבל איומים לאחר היעלמותו של מוחמד רסולוף.
רסולוף ידוע כבמאי החושף את עוולות המשטר ללא כחל וסרק, כך בסרטו הקודם "אין רשע בעולם" וגם "אדם עם יושרה". רסולוף רגיל להיות תחת חקירות ואיומים של המשטר כבר שנים רבות.
זהו סרט חשוב, עשוי בצורה משובחת, דרמטית, לעיתים, מורטת עצבים (בעיקר לקראת הסוף), אשר חושף בפני צופי המערב את האיום של הקיצוניים הדתיים והדיקטטורים על חיי האיראנים.
ממליצה מאוד, אך יש להגיע לצפייה בסרט הארוך הזה 168 דקות עם הציפיות המתאימות.
שחקנים: מיסאג זארה, מאהסה רוסטאמי, סוהילה גולסטאני
הפקה: צרפת, גרמניה, 2024
