סרטו השני החדש של אופיר ראול גרייצר "אמריקה" מבטיח הצלחה לא פחות מקודמו "האופה מברלין".
הגיבור מאמן שחייה לילדים שגישתו מעוררת התפעלות ביכולת שלו לגלות סבלנות ורגישות לילדים המקשים לשחות, הוא אהוב על הילדים, הוריהם ולכן מצליח מאוד.
כאשר עורך דין מישראל מתקשר אליו ומודיע לו על מות אביו ועל ירושתו, מתגלה כי שינה את שמו ועזב את ישראל, וניתק לחלוטין את הקשר עם אביו.
הוא שב ארצה אל בית הוריו בו גדל ופוגש את חברו הטוב ביותר, חבר הילדות שלו שגר בסמיכות אליו, יותם. יותם מאורס לאיריס, והיא בעלת חנות פרחים יפהפייה.
בתאונה המתרחשת במהלך טיול משותף בנחל הלבן, יותם נפצע קשות, ועובר תהליך שיקום ארוך, מלא חרדות של הוריו, ארוסתו, ותחושת אשמה של אלי, למרות שהוא היה זה שהציל אותו.
לא אספר את ההמשך המרתק, המהפנט אותנו למסך בשל בימוי, תסריט, משחק, צילום משובחים, מן המעלה הראשונה.
זהו סרט על חברות בין שני ילדים שונים שגדלו במשפחות מנוגדות:
אלי גדל בצל אב אלים, ואילו יותם גדל במשפחה חמה, תומכת, מטפחת. גם לאיריס יש סיפור משפחתי מורכב, והצופה שואל את עצמו באיזה אופן הילדות מעצבת את חיינו הבוגרים.
כיצד צלקות הילדות מובילות אותנו לבחירות מסוימות מאוד.
הסרט מחולק לפרקים שיש להן כותרות כמו: "הנהר הכחול, "הכד הישן", בעצת האחיות הטובות", על גדת אגם בשיקגו" בשילוב ציון הזמן שחלף בין פרק לפרק.
במפגש עם הבמאי ומיכאל מושונוב הסביר, כי התייחס לסרט כרומן שמספר סיפור שיש בו "עמודים" ו"פרקים", והדגיש כי כל פרט הוא בעל משמעות סמלית.
למשל, הכד הישן שמוצאת איריס בגינת הוריו של אלי מסמלת את הזיכרונות של העבר (שלה ושלו) והיא יוצקת לתוך הכד הזה מרווה ופרחים שמייפים את העולם ומייצגים את השינוי האפשרי.
כמו גם משמעות השינוי של שם משפחתו הקודם של אלי- גרינברג לCROSS (ישו).
דמותו המורכבת של אלי נחשפת אט אט בצורה נרמזת, מעודנת, שבה הצופים משלימים את פערי המידע שכולם דורשים מבט אחורה אל עברו, אל מערכת יחסיו עם אביו, האווירה המאיימת שהייתה בביתו, והבחירות השונות שעשה מאז ועד סופו של הסרט.
מיכאל מושונוב הוא בחירה מעולה של הבמאי שבתחילה סיפר שהתכוון לתת לו לגלם את דמותו של יותם. הוא עגמומי, פניו "פני פוקר", לעיתים ברגעים של אושר מבצבץ גם חיוך קטן.
אמריקה, סמל לחלום, סמל לריחוק מישראל, והבריחה ממנה.
גם בישראל נעשים סרטים שהם חלום אולי "הוליוודי", אם כי הסרט הזה נוטה להיות "אירופאי" בסגנונו, יצירה בעלת עומק, משמעויות והרבה רגש.
לכו מהר לראות את הסרט המיוחד הזה. גאווה ישראלית.
במאי: אופיר ראול גרייצר
משחק: מיכאל מושונוב, אושרת אינגדשט הנפלאה (איריס), עופרי ביטרמן יותם החתיך), מוני מושונוב (אביו של יותם), עירית שלג (אימו של יותם).
צילום: עומרי אלוני
127 דקות.
הצעות להרצאה מקדימה:
הילדות כחוויה מעצבת את חיינו הבוגרים
הקולנוע ישראלי- הצלחתו וייחודיות בעשורים האחרונים
