מחזהו של פלוריאן זלר, מחזאי צרפתי, שזכה לכתרים רבים מעובד לסרט. זהו השלישי בטרילוגיה "האב" (שאף הוא עובד לסרט, בכיכובו של אנתוני הופקינס) ו"האם".
מדובר בדרמה משפחתית שמעמידה בסימן שאלה את מידת האחריות של הורים למצב המצוקתי של ילדיהם המתבגרים.
ניקולאס בעיבוד הקולנועי הוא בן 15, בתחילת הסרט אימו מודאגת מכך שהוא לא ביקר בביה"ס במשך חודש ימים. עפ"י בקשתו הוא עובר לגור עם אביו שהתגרש מאמו, ונישא מחדש לאישה צעירה ממנו ויש להם תינוק משותף.
פיטר האב, בשנות החמישים, אדם מצליח מאוד, ואמור להיות שותף לקמפיין של אחד המתחרים לנשיאות ארה"ב. הוא מנסה בכל כוחו לשלב בין עבודתו התובענית, אבהותו לבנו הגדול ומשפחתו החדשה.
ניקולאס מגלה סימני מצוקה ברורים: עצבות עמוקה שתאובחן בהמשך כדיכאון. "זה החיים, הם כבדים מדי" הוא אומר לאביו ששואל אותו מה מציק לו. גם חתכים על זרועו, התעניינות באקדח של אביו, בדידות וניתוק מבני גילו ותחושה של שונות ואחרות שמציפה אותו.
ניקולאס מאשים את אביו שהרס את חייו כאשר בגד באימו ובחר לנטוש אותם. בסצנה מעניינת עונה לו פיטר: "אז אני אשם שהתאהבתי באישה אחרת? אין לי זכות לחיות כפי שאני רוצה"? וזה אולי עוד אחד הנושאים שהמחזה מעלה: עד כמה הורים צריכים וחייבים לחיות את חייהם, את בחירותיהם גם אם הם פוגעים בילדיהם?
המצוקה של ניקולאס גוברת והוריו צריכים להכריע האם הם מאמינים לצוות הרפואי ולהבחנתם ולדרכי הטיפול שלהם או שהם מאמינים לבנם שמבטיח שהכל יסתדר בהמשך, שהוא למד לקח.
להטיל את האשמה על ההורים שבחרו באשר בחרו זאת הדרך הקלה ביותר, בעיקר, אולי לאנשים שלא חוו מורכבות כזו, מתח כזה, קונפליקט משמעותי ברמה כזו.
נדמה לי שהגיבור של המחזה/ סרט הוא דווקא האב, פיטר, שכן בסצנה יחידה הוא פוגש את אביו שלו (אנתוני הופיקנס) ובין השניים מתגלה מטען רווי כעסים. האם פיטר משחזר את ההורות ממנה סבל וסלד? האם הוא הטיל על בנו ציפיות שגרמו לניקולאס שהוא איננו שאפתן ו"מוצלח" כאביו?
המחזה מוצג גם על בימות הקאמרי (דרור קרן מגלם את האב בצורה מעוררת השתאות, והבן הוא אלון סנדלר) והוא מטלטל ומעורר הזדהות בשאלות של הורות, ובעיקר בגיל ההתבגרות.
גם הסרט אוחז בנו בשל הדרמטיות שבו וסופו, שלמרות היותו צפוי מראש, הוא מהלומה עבור הצופים. יחד עם זאת, יש כמה סצנות של פיטר וניקולאס' שיש בהם שבירה של הדרמה, למשל, כaפיטר מדגים את יכולת הריקוד שלו בפני ניקולאס כדי לשכנעו ללכת למסיבה, או כאשר הם זורקים זה על זה דגני בוקר.
שחקנים: יו ג'קמן הסקסי הוא פיטר האב, לורה דרן היא האם, את בת', האישה השנייה מגלמת ונסה קירבי ("הכתר"), אנתוני הופקינס המופלא.
במאי ותסריט : פלוריאן זלר
הפקה: ארה"ב
124 דקות.
